מכתב ברכה והדרכה מאת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש – אוטבוצק, תרצ"ט – נשלח אל הרע"ז סלונים, לרגל נסיעתו לאוסטרליה – ...

מכתב ברכה והדרכה מאת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש – אוטבוצק, תרצ"ט – נשלח אל הרע"ז סלונים, לרגל נסיעתו לאוסטרליה – ביאור ששמע מאביו הרש"ב אודות נוסח חתימת מכתביו של האדמו"ר הזקן – "יודע הוא עד כמה ענינם של אנ"ש יחיו וגזע החסידים נוגע לי והנני חפץ בטובתם האמיתי"

מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש. אוטבוצק, י"ז טבת תרצ"ט [1939].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", ובתוספת מילים בכתב-ידו.

נשלח אל שאר בשרו הרה"ח עזריאל זליג (הרע"ז) סלונים – "ש"ב ידידי הנכבד והכי נעלה, גזע תרשישים בעל מדות תרומיות", לרגל נסיעתו בשנת תרצ"ט בשליחות הריי"ץ לאוסטרליה וניו-זילנד (הייתה זו שליחותו הגדולה האחרונה של הרע"ז סלונים, שממנה שב לארץ ישראל בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בסוף שנת ת"ש. במכתב נלווה מאת מזכירו של הריי"ץ, הרה"ח יחזקאל פייגין, מוגדר המכתב שלפנינו כמכתב "פנימי". ספר "מגדל עז", עמ' 29).
בפתח מכתבו כותב הריי"ץ: "נהניתי לשמוע מחגיגתם חג החגים י"ט כסלו וזכות בעל השמחה יאהיל על כל הלומדים ומקיימים ללכת בארחותיו ושומרים מועדי שמחתו שמחת ה'"; ומבקש מהרע"ז, לקראת נסיעתו בשליחות לאוסטרליה, להודיעו אודות מצבם ומעמדם של חסידי חב"ד במקום: "ובכל מקום בואו צלחה יחקור וידרוש ואם ימצא מידידינו אנ"ש או מגזע החסידים... יואיל להוודע מעמדם ומצבם הרוחני ויעוררם על אודות חיזוק היהדות... קביעות עתים ולימוד ד"ח... ויודע הוא עד כמה ענינם של אנ"ש יחיו וגזע החסידים נוגע לי, והנני חפץ בטובתם האמיתי".
בהמשך מכתבו, הריי"ץ מספר על שיחה שניהל בקיץ תרנ"ו עם אביו הרש"ב אודות נוסח חתימת מכתביו של האדמו"ר הזקן, אשר פעם חתם בנוסח "דורש טובתו" ופעם בנוסח "דורש טובתו האמיתי": "ויבאר הוד כ"ק אאמו"ר [הרש"ב]... כי טובתו היא טובת הפרט... וטובתו האמיתי הכוונה לדורי דורות"; וממשיך בביאור נוסף שאמר לו אביו הרש"ב בעת נסיעתם בחורף תרע"ז מרוסטוב למוסקבה – שהכוונה ב"טובתו" היא לטובה שעושים ליהודי בעניין גשמי, והכוונה ב"טובתו האמיתי" היא לטובה שעושים ליהודי בעניין רוחני, פועלים שהוא "ייעשה חם יותר ליהדות... כיוון שהטובה מגלה את האמת עבור מה הנשמה יורדת לעולם, וזוהי טובה לדורי דורות" (יידיש). הריי"ץ מסיים את מכתבו בברכה: "השי"ת יחזק בריאותו ובריאות ב"ב [בני ביתו] יחיו ויתן לו פרנסתו בריוח ובמנוחה בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".
בסוף המכתב הוסיף הריי"ץ בכתב-יד קדשו את המילים: "בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".

הרה"ח עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
הרע"ז נולד בעיר חברון לאביו הרה"ח זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. בצעירותו התייתם מאביו, ולקראת שנת תרע"ג, בהיותו כבן 15, נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הרע"ז היה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה. בחרסון התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. בין היתר, פעל בקולוניה "נהר טוב" (ברעזנא גבאוואטע), מקום מושבו של ר' איצ'ע. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקותו, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות"). בשנת תרפ"ד, בעידודו והוראתו של הריי"ץ, החל את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. בשנת תרפ"ד נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר). עם תום שליחותו של הרע"ז סלונים באוסטרליה בשנת ת"ש, הוא שב לירושלים והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ. היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב, והרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.

המכתב נדפס ב"אגרות קדש" של הריי"ץ (כרך ד', אגרת א'פד), על פי צילום המכתב שלפנינו בספר "מגדל עז" (עמ' 29).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. קרעים בשוליים ובקווי הקפל (עם פגיעה קלה בטקסט), חלקם מחוזקים בגב ברצועות דבק. כתמים ובלאי קל.