"בגרוש קפריסין", אלבום הדפסים ממחנות המעצר בקפריסין – חיתוכי לינולאום מעשה-ידי תלמידי סדנת האמנות בהנחיית נפתלי בזם ...

"בגרוש קפריסין", אלבום הדפסים ממחנות המעצר בקפריסין – חיתוכי לינולאום מעשה-ידי תלמידי סדנת האמנות בהנחיית נפתלי בזם – עותק עם הקדשות מאת האמן משה ברנשטיין ומאת מנהל הסמינריון למדריכים בקפריסין ברוך רובינשטיין
"בגרוש קפריסין", אלבום עם עשרים ושישה חיתוכי לינוליאום מעשה-ידי קבוצת אמנים מִתְלַמדים מבין גולי קפריסין, בהדרכת נפתלי בזם. קפריסין, [1948 בקירוב]. ההדפסים חתומים בידי האמנים.
אלבום ובו עשרים ושישה חיתוכי לינוליאום המתארים את חיי המעפילים שנכלאו במחנות המעצר שהקימו הבריטים בקפריסין. האלבום הוכן, תחת הדרכתו של נפתלי בזם, על-ידי תלמידי הסדנה לציור והדפס שעל-יד הסמינריון למדריכים על-שם פנחס רוטנברג בקפריסין, ונדפס ב-120 עותקים בלבד.
חיתוכי הלינולאום חתומים בעיפרון בידי האמנים, תלמידי הסדנה – פרץ ויינריך (הציורים שיצר בקפריסין התפרסמו בכמה עיתונים ישראליים. לאחר קום המדינה עבד כקריקטוריסט עבור העיתונים "דבר השבוע" ו"על המשמר". על יצירתו זכה בשנת 2008 בפרס "עיפרון הזהב"), נחום בנדל, שמואל לייטנר, מאיר וכטל, ברוך רנדסברג, ברוך פרידמן, דוד טשמובסקי, אברהם שר, חנה שטרן, אלישבע היימן, יצחק סמושי ואחרים.
בשולי חיתוך הלינולאום מאת האמן משה ברנשטיין ("הגשר") מופיעה הקדשה בכתב-ידו (בעט): "מזכרת לאריה רחום, מאת הצייר משה ברנשטיין שהיה בגרוש קפריסין והיה בין אותם שעשו בימי [במו] ידי[ה]ם את ספר זה" (עבודותיו של ברנשטיין, שרבות מהן עוסקות בחיי העיירה היהודית המזרח-אירופאית, הוצגו בתערוכות שונות החל מסוף שנות ה-40. בשנת 1999 זכה בפרס יצירה מטעם מכון "משואה" לחקר השואה, "על תיעוד העולם שאבד בראשית דרכו").
בדף הבטנה הקדמי, הקדשה חתומה מאת ברוך רובינשטיין, מנהלו של הסמינר למדריכים ב"בית רוטנברג" בחיפה, ומי שהיה היוזם והמנהל של הסמינריון למדריכים בקפריסין: "למר א. [אריה] נחום היקר, מזכרת קפריסין, באייר תש"ח. ב. רובינשטיין, בשם הסמינריון למדריכים בקפריסין". בשולי הדף, כנראה בכתב-ידו של רובינשטיין, מופיע הכיתוב: "ספר זה הוכן נדפס ונכרך במאה ועשרים טפסים ע"י תלמידי המחלקה לאמנות שעל-יד הסמינריון למדריכים ע"ש פ. רוטנברג במחנות ישראל בגירוש קפריסין".
בתחילת האלבום מופיע ציטוט מצוואתו של פנחס רוטנברג (חיתוך לינולאום): "... נהיה אחים לחיים ליצירה לפעולה ובנין". בדף שלאחריו מופיעה הקדמה קצרה: "קפריסין תחנה אחת בדרך היסורים לארץ ישראל. משמעותו היהודית של שם זה גדרות תיל דוקרני, בטלה מאונס והידונות לניוון. ואף בתוך מציאות זו שקקו חיים. על אלה ספרו בתוך ספר זה חברים ממחנה ישראל שבגרוש קפריסין". שני דפים אלו, וכן רשימת ההדפסים המופיעה בדף האחרון, אף הם חיתוכי לינולאום. על כריכת האלבום נדפס חיתוך לינולאום נוסף.
הסמינריון למדריכים על-שם פנחס רוטנברג פעל במחנות המעצר בקפריסין, במימון הג'וינט, מאמצע שנת 1947 ועד שנת 1949. הסמינר הקים במחנות בתי-ספר שהקנו השכלה בתחומים רבים. לשם כך הובאו לקפריסין מורים, ובהם גם אמנים (נפתלי בזם, זאב בן-צבי ואחרים) אשר הדריכו בסדנאות מיוחדות לאמנות.
[29] דף, 50 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים (בעיקר קלים, בשולי הדפים). מספר קרעים קלים בשוליים. הכריכה במצב טוב-בינוני, עם כתמים ופגמים. מספר קרעים קלים בשדרת הבד.
מקור: אוסף משפחת רימון.