סיכות-פריפה גדולות עם שרשרת ועיטור-חזה – כסף ואמייל – טיזניט, מרוקו

סיכות-פריפה גדולות עם שרשרת ועיטור-חזה – כסף ואמייל – טיזניט, מרוקו

סיכות-פריפה גדולות עם שרשרת ועיטור-חזה (Tizerzai). Ida ou Semlal, מול-האטלס (Anti Atlas), אזור טיזניט (תיזנית), מרוקו, 1909 בקירוב.
כסף יצוק, מוחתם וחקוק; חוטי כסף; אמייל-קלואזונה; זכוכית; מטבעות.
שתי סיכות-פריפה גדולות במיוחד, המעוצבות כמשולשים ומעוטרות בדגמים גיאומטריים וצמחיים, בכיפות אמייל ובאבני-זכוכית אדומות. שתי חוליות כסף מלבניות וארוכות מחברות את סיכות הפריפה וביניהן עיטור כדורי מוארך דמוי ביצה ("תאגמות" או "תאגמאת" / Tagmout), המשמשים יחד כעיטור-חזה.
110X21 ס"מ. מצב טוב.

ספרות: Morocco, פריט 78 (מאוסף המוזיאון היהודי, ניו-יורק); חיי היהודים במארוקו, עמ' 233-235.

תפקידן של סיכות-הפריפה – "בּזים" (Bzim) או "כלאלה" (Khellala) – הוא להדק את הרדידים ואת הצעיפים אל הכתפיים. תכשיט זה, האופייני לצפון אפריקה, הנו שריד מן ה"פיבולות" שענדו נשות האזור בתקופה היוונית-הרומית. על-פי רוב היה זוג של סיכות-פריפה העדי העיקרי, בייחוד אצל הנשים הכפריות, וצורפים שקדו על עיטורם של תכשיטים אלה במיטב הדגמים.
מבנה סיכות-הפריפה קבוע: הסיכה, שאינה אלא מחט גדולה (במקור היה זה קוץ דוקרן, ששימש לחיבור חלקי הבגד); טבעת, שתפקידה להחזיק את הסיכה במקום; והעיטור, שצורתו משולשת או עגולה-סגלגלה. שרשרת עיטורית מחברת את שתי הסיכות, שבה נתלים לעתים קופסות לקמעות ותליונים שונים.
(חיי היהודים במארוקו, עמ' 235).