[2] מכתבים אל הרב יוסף הלוי מלונדון, אחד בכתב ידו וחתימתו של רבי שמחה במברגר אב"ד אשפנבורג, והשני בכתב ידו ...

[2] מכתבים אל הרב יוסף הלוי מלונדון, אחד בכתב ידו וחתימתו של רבי שמחה במברגר אב"ד אשפנבורג, והשני בכתב ידו וחתימתו של בנו, הרב יצחק זאקל במברגר הרב המחוזי של קיסינגן. גרמניה, 1875-1913.

* "ואקוה להתכבד מזמן לזמן במכתבותיך היקרים אשר תמיד המה לי לנחת". מכתב ידידות מאת רבי שמחה במברגר. פישאך, תרל"ה [1875].

[1] דף, 22 ס"מ, לשון הקודש ויידיש. בכתב ידו וחתימתו של רבי שמחה במברגר.  בסיום המכתב שאלה על פירוש רש"י מדברי מדרש רבה, ותשובה קצרה מאת רבי יוסף הלוי עם חתימתו.

סימני קיפול, קרע לרוחב הדף והדבקות, כתם, מצב טוב.

* "בזה ירשני להציע לפניו תשובה מהרה"ג דק"ק בניהאד על שאלה שנשאלה אצלי". בקשת הרב ד"ר יצחק זאקל הלוי במברגר, אל קרובו הרב יוסף הלוי הבקי בדיני התורה ובחכמות חיצוניות, שיחווה דעתו, מבחינה הלכתית וטכנלוגית, בדבר השפעת היושב במעלית על הגברת ההבערה. וילה אדלייד, באד קיסינגן [גרמניה], תרע"ג [1913]. 

[1] עמו', נייר רשמי, 22 ס"מ, לשון הקודש. בכתב ידו וחתימתו של רבי זאקל במברגר.

סימני קיפול, קרעים זעירים בהיקף הדף, מצב טוב.

רקע: הרב ד"ר יצחק זאקל במברגר נשאל בדבר כניסה של יהודי למעלית בשבתות וימים טובים. דעת רבה של באניהד, הגאון רבי אליעזר חיים דייטש, לאסור מחשש שהישיבה במעלית גורמת להגברת הבעירה. לדעת הרב במברגר זה לא נכון, והוא פנה במכתב זה לקרובו וידידו הרב יוסף הלוי, "הגדול בתורה ומפורסם בבקיאותו ובחריפותו" ה"מכיר ג"כ חכמות החיצוניות".

רבי שמחה הלוי במברגר (תקצ"ב–תרנ"ח, 1832-1897), בנו של רבי יצחק דב במברגר אב"ד ווירצבורג. אב"ד של פישך משנת תרט"ו (1856) ומשנת תרמ"ב אב"ד אשפנבורג. מחבר "שערי שמחה" (פירטה, תרכ"א-תרכ"ב), "עבודת הלויים" (פרנקפורט, תרל"א), "חינוך לנערים" (מגנצא, תרל"ב), "פקודת הלויים" (מגנצא, תרל"ד), ושו"ת "זכר שמחה" (פרנקפורט, תרפ"ה).

הרב ד"ר יצחק זאקל במברגר (תרכ"ג-תרצ"ד, 1863-1934), בנו של אב"ד אשפנבורג רבי שמחה הלוי במברגר ונכדו של אב"ד ווירצבורג רבי יצחק דב במברגר. רעייתו ובת דודו, הענדל נאנעט, הייתה נכדתו של בעל "ערוך לנר". משנת 1902 מילא את מקום דודו וחותנו, הרב משה אריה במברגר, כרב 28 הקהילות היהודיות במחוז קיסינגן וכרב "בית הכנסת החדש" שבנייתו הושלמה באותה שנה. הרב התגורר בבאד קיסינגן, שנודעה במעיינות המרפא שלה, אליהם הגיעו תיירים רבים. הרב יזם מפעלי חסד לסייע לעניים המגיעים לעיר ולאספקת עזרה רפואית עבור מאות ילדים חולים. בית המשפחה, "וילה אדלייד", שימש כבית הארחה לטובת היהודים שהתארחו בעיר. הרב פרש מתפקידו בשנת 1932 ונפטר כעבור שנתיים. אשתו ובתו גורשו בשנת 1942 דרך וירצבורג לגטו איזביצה ונספו ככל הנראה באחד ממחנות ההשמדה הסמוכים. נכדו, הפוסק וראש הישיבה רבי יהושע ישעיה נויבירט, חיבר את הספר הנודע "שמירת שבת כהלכתה".

...............................................

דברו אתנו בוואצאפ