יחזקאל שטרייכמן
1993 - 1906

1993 - 1906
ללא כותרת, 1959 ,
שמן על בד, 81X73 ס"מ,
חתום ומתוארך.

שתי היצירות שלפנינו, האחת משנת 1959 והאחרת משנת 1963 , מייצגות נאמנה ומבטאות בהצלחה את התחושה שהייתה לאמני אופקים חדשים ששטרייכמן היה מהבולטים שבהם כי כאומנים מתקדמים חובתם לצעוד עם הזמן ועם העולם. בעיניהם ההפשטה המוחלטת ייצגה את הזמן ופריז ייצגה את העולם. ואכן, התערוכות של אופקים חדשים החל מאפריל 1959 היו כבר כמעט על טהרת המופשט האל צורני המוחלט. מרבית הציורים שהוצגו נותרו ללא כותרת ובדרך כלל התגלו בהן גילויים של מופשט בנוסח האסכולה של פריז. רק אז שוכנעו חברי אופקים חדשים כי הם באמת מתקדמים עם הזמן והם הנציגים האמיתיים של המודרניזם בישראל. תחושתם זו התחזקה כאשר חגג המופשט האל צורני את נצחונו בשנת 1960 בביאנלה של ונציה ואז, האמינו בכל מאודם בכך שההפשטה מעצימה את הכלים האמנותיים שעומדים לרשותם וכי בכוח נועזותה היא מאפשרת לאמנות העכשווית לחשוף בפנינו מחדש את כל הסודות הכמוסים שהיו כה מוכרים ואהובים בעבר אך שנחבאו במסתרי ההיסטוריה הנעלמת של הציור בא"י. יחזקאל שטרייכמן שהיה צייר רב כישרון מיקד את שאיפותיו בהפקת ביטוי עצמי באמצעות הצבע והיפנה את מאמציו להצגת הפשטה שתצטיין במיוחד בגיוון ובהפגנת ניגודי צבעים. ציוריו בתקופה הזו של שיא ההפשטה מבוססים על כתמים שאותם יצר במשיחות עזות של מכחולו שהלכו והצטברו משכבה לשכבה ונוצקו בהדרגה לתוך מבנה יציב ורב עוצמה. בשתי העבודות המייצגות את עולמו של שטרייכמן באותה עת ניתן לגלות שוב כי הוא היה אמן בעל מתח ועומק רגשי עז וציוריו מהווים עדות לכל שהתרחש בלבו כאשר התעמת באומץ עם הקנבס הריק שהונח לפניו ואשר בסוף המלאכה ביטא את חוויותיו בכל מגע של מכחולו.
אמיר גבע