מכירה פומבית 034 מכירת חב"ד מיוחדת לרגל יום הולדתו של הוד כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא שלום דובער שניאורסון - האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש - יום ב' לפרשת חיי שרה כ' מרחשון תרכ"א.
קדם
26.10.21
קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים, ישראל

המכירה כוללת מכתבים ופריטים נדירים של אדמו"רי חב"ד ונשותיהם הרבניות.

לרגל המכירה המיוחדת לא ייגבו דמי משלוח מקהל לקוחותינו.


המכירה הסתיימה

פריט 7:

גלגלת לחריצת מצות של האדמו"ר הרש"ב והאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש – עם אישור חתום בידי הרבנית חנה גורארי'

נמכר ב: $4,200
מחיר פתיחה:
$ 2,000
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
תגיות:

גלגלת לחריצת מצות של האדמו"ר הרש"ב והאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש – עם אישור חתום בידי הרבנית חנה גורארי'

גלגלת לחריצת מצות של רבי שלום דובער שניאורסון - האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, ושל בנו רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש.
עשויה בעבודת יד. עם ידית עץ.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי נכדת האדמו"ר הרש"ב הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את מחורר המצות שסבא שלי [הרש"ב] השתמש בו בליובאוויטש במהלך אפיית המצות. אבא שלי [הריי"ץ] השתמש בו גם כן להכנת מצות". האישור מתוארך – 5 בנובמבר 1989. מצורפת קופסת עץ ששימשה כנראה אף היא את "בית רבי" (הקופסה נמסרה יחד עם הגלגלת שלפנינו, אך איננה מוזכרת באישור).


ברשימותיו של הרב יעקב לנדא מתוארת שיחה שניהל עם האדמו"ר הרש"ב לקראת חג פסח תרע"ט, בעניין סכינים העשויים מעץ או ממתכת המשמשים בעת אפיית מצות לפסח. בין הדברים אמר לו הרש"ב: "מכינים הרי גלגלות לחריצת מצות [שטופלען] לבד, שיכינו גם סכינים" (יידיש. אוצר מנהגי חב"ד, חלק שני, עמ' לב).


השתתפות הרש"ב בהכנת מצות לפסח
ידועים הידוריו, דקדוקיו וחומרותיו הרבים של האדמו"ר הרש"ב לגבי אופן הכנת המצות, וכן מעורבותו והשתתפותו האישית בהכנתן. באחת מאגרותיו כותב הרש"ב כיצד יש להשגיח על החיטים ועל טחינת הקמח למצות (הרש"ב הקפיד לאכול בפסח רק "מצה שמורה" - מצה שנאפתה מקמח שלא בא במגע עם מים כבר משעת קצירת החיטים), ומבקש: "להשגיח היטיב על טחינת השמורה, לנקות היטיב את החדר קודם שיכניסו הרחיים, כן לנקות היטיב את הרחיים, וליתן לב שלא יבוא עליו ח"ו שלג בעת ההובלה על כל הכלים השייכים איליו, אשר ע"ז צריכים ליתן השגחה יתירה... וכן החטים שיהיו מכוסים היטיב, להשגיח על כל פרט ופרט. ויבקש את המשגיח שי' שיברר מהבחורים המתונים [תלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש] שיתעסקו בזה, ואת הבחורים יחיו יבקש משמי שיתנו לב על כל הדברים הנ"ל, וכדומה מהדברים שיכול להיות ח"ו, וישגיחו על כל פרט. את החטים בטח יבדקו ויבררו היטיב [תלמידי הישיבה היו בוררים את החיטים המקולקלים והפסולת]" (אגה"ק להרש"ב, חלק ד, עמ' רג).
בספרו "אשכבתא דרבי" (עמ' 96) מתאר הרמ"ד רבקין את חומרותיו של הרש"ב החל משעת קצירת החיטים ועד לאפיית המצה: "מההידורים שרנ"ע הי' מהדר במצת שמורה שלו הי', שאחד או אחדים מהאכרים דמושבות היהודים דפלך חערסאן, אשר רובם ככולם היו ממקושרי רנ"ע, היו ממציאים עבורו חטים שנשתמרו משעת קצירה בזהירות יתירה ביחוד עבורו, חתום בתיבה של מתכות ותיבה בתוך תיבה, ואח"כ בליובאוויטש היו החטים נבררים על שולחנות גדולים כל חטה וחטה ממש, ע"י תלמידי התמימים, שמא נמצא חטה מבוקעת או פסולת בכלל, וכן הי' אח"כ נטחן... ברחיים של יד מיוחד לזה משנה לשנה. ואח"כ לאפית המצות הי' עוד כמה וכמה הדורים וחומרות וזהירות משונות עד להפליא, באופן שממש מן הנמנעות הי' גם לחשוב מחשש דחשש איזה שהוא".
כידוע, נהג הרש"ב להשתתף בעצמו בשלבים השונים של הכנת המצה. כך מובא בספר "ליובאוויטש וחייליה" (עמ' 52): "בפסח הייתי בליובאוויטש רק בשנת תרע"ג וזה הי' אחרי הקמת בתי חומה הנ"ל, ובאחד מהם אפה הרבי [הרש"ב] את המצות שלו". בספר "לקוטי סיפורים" (עמ' רסח) מסופר על מנהגו של הרש"ב לשאת בעצמו "מים שלנו" (מים שעמדו בכלי במשך לילה שלם לאחר שאיבתם): "מדי שנה, היה כ"ק הרבי הולך להביא מים-שלנו עבור אפיית המצה שמורה לחג הפסח. בדרך כלל, בליובאוויטש, כמו בעיירות קטנות, היה אז זמן של רפש וטיט, ושל הפשרת שלגים, ומים-שלנו היו לוקחים מהנהר. אף שהנהר לא היה רחוק מהחצר, בכל זאת, ההליכה לשם היתה קשה, וגם בנהר היו מקומות שהמים קפאו"; גם בספר "ליובאוויטש וחייליה" (שם) מתואר מעמד זה: "לשאיבת מים שלנו הי' גם הרבי הולך... הרבי הי' עומד על שפת הנהר ושואב המים במקל ארוך שאליו הי' קשור כלי".
גם במהלך אפיית המצות נכח הרש"ב. כפי שמובא בלוח "היום יום" (י"ד ניסן): "באפית השמורה ערב פסח אחר חצות, היה אאמו"ר [הרש"ב] נוכח, ואומר גם כן הלל. והיה מפסיק – גם באמצע פרק - להורות בהנוגע להלישה, אפיה וכהאי גוונא"; כך מתואר גם בספר "רשימות דברים" (חלק א, עמ' של): "אחרי שנגמר עבודת הטחינה של החטים, והקמח יצא דק וטוב, קרבו אל מלאכת האפי', השמורה של כ"ק אדמו"ר בבית [אמו] הרבנית הצדקנית רבקה, קודם הפסח. מצת מצוה, אפו בערב פסח אחר חצות היום. וכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב עמד כל העת להשגיח ולזרז שיהי' בתכלית הכשרות". כך מתואר גם בספר "ליובאוויטש וחייליה" (עמ' 53): "בעת אפיית המצות הי' הרבי [הרש"ב] נוכח, והי' עומד כל הזמן בחדר שהנשים מגלגלות את המצות... ומסתכל על כל העובדים... על יד התנור הי' עומד בן הרבי [הריי"ץ]".
על פי האישור המצורף, האדמו"ר הרש"ב ובנו האדמו"ר הריי"ץ השתמשו בגלגלת שלפנינו לצורך הכנת המצות לפסח.


14.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.


נגישות
menu