קנקן תה של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש – עם אישור חתום בידי נכדתו הרבנית חנה גורארי'

קנקן תה של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש – עם אישור חתום בידי נכדתו הרבנית חנה גורארי'

קנקנן תה של רבי שלום דובער שניאורסון - האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. [רוסיה, ראשית המאה ה-20 בקירוב].
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי נכדתו הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את קנקן התה מפח שסבי [הרש"ב] השתמש בו ברוסטוב". האישור מתוארך – 10 בספטמבר 1989.

תקופת רוסטוב
מאה ושתיים שנה (תקע"ג-תרע"ו, 1813-1915) שכנה חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש שברוסיה הלבנה. בראשית שנת תרע"ו, במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשעה שהאויב הגרמני התקרב לעיר סמולנסק הסמוכה לליובאוויטש, נאלץ האדמו"ר הרש"ב לעזוב יחד עם בני ביתו את העיירה בה התיישב אבי-זקנו האדמו"ר האמצעי בשנת תקע"ג, ולאחר כעשרה ימי נדודים התיישב בעיר רוסטוב שעל שפת נהר הדון, בדרום-מערב רוסיה. ארבע שנים חי הרש"ב ברוסטוב, בתחילה התגורר בדירה קטנה ברחוב פושקינסקי ולאחר מכן עבר לבית גדול, מרווח ומוקף חומה ברחוב בראטסקי. במרתף בית זה נבנה לראשונה מקווה הטהרה הידוע בשיטת "בור על גבי בור". בימים קשים אלו, ימי מלחמה ומהפכות, רעב ופורענות, התמסר הרש"ב בכל מאודו ונפשו להטבת מצבם החומרי והרוחני של יהודי רוסיה. הוא שלח את תלמידיו לבוכרה ולגרוזיה, דאג להקמת מקוואות והדפסת ספרים, סייע לפליטי ויתומי המלחמה, ועשה פעולות רבות לשימור גחלת היהדות. באור לב' ניסן תר"פ הסתלק הרש"ב ועל מקומו עלה בנו יחידו, האדמו"ר הריי"ץ. הריי"ץ המשיך להנהיג את התנועה בתקופה של תמורות חברתיות, פוליטיות ומדיניות מקיפות, ובשעה שרדיפות הדת הלכו והתעצמו ברוסיה לאחר המהפכה הקומוניסטית. במשך כשמונה שנים הייתה רוסטוב ל"בירתה" של חסידות חב"ד, ובקיץ תרפ"ד, לאחר התנכלויות חוזרות ונשנות מצד הרשויות, עזב הריי"ץ את העיר והעתיק את מקום מגוריו ללנינגרד (כיום: פטרבורג).
על פי האישור המצורף, האדמו"ר הרש"ב השתמש בקנקן התה שלפנינו בשנים הסמוכות להסתלקותו, בעת מגוריו בעיר רוסטוב בשנים תרע"ו-תר"פ.

גודל מקסימלי: 25X25X13 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כיפופים. פגמים קלים.