זוג פמוטים שקנו האדמו"ר הרש"ב ורעייתו הרבנית שטערנא שרה לנכדתם הרבנית חנה גורארי' – עם אישור חתום בידי הרבנית חנה ...

זוג פמוטים שקנו האדמו"ר הרש"ב ורעייתו הרבנית שטערנא שרה לנכדתם הרבנית חנה גורארי' – עם אישור חתום בידי הרבנית חנה גורארי'

זוג פמוטים שקנו האדמו"ר הרש"ב ורעייתו הרבנית שטערנא שרה לנכדתם הבכורה הרבנית חנה, קודם לאירוסיה הרשמיים עם הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג).
זוג פמוטים מצופים כסף, תוצרת חברת Fraget (חתומים: "Fraget N Plaque"), ורשה, סוף המאה ה-19 / ראשית המאה ה-20. מעוטרים בדגמים צמחיים.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ ונכדתם של האדמו"ר הרש"ב והרבנית שטערנא שרה: "אני מעניקה בזאת במתנה... את פמוטי הכסף שסבי וסבתי קנו לי לפני שהתארסתי רשמית. מצבו הבריאותי של סבי הלך והחמיר ודובר כבר על השידוך עם בעלי. סבי הרש"ב נתן לסבתי כסף כדי שתקנה שני פמוטים. הייתה זו תקופה מסוכנת ומאוד רעה עבורנו מבחינה כלכלית. סבי וסבתי העניקו לי את הפמוטים האלו בצירוף הברכה שנזכה אני וחתני לעתיד להקים בית יהודי". האישור מתוארך – 3 בספטמבר 1989.

בראשית שנת תרע"ו, במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשעה שהאויב הגרמני התקרב לעיר סמולנסק הסמוכה לליובאוויטש, נאלץ האדמו"ר הרש"ב לעזוב יחד עם בני ביתו את העיירה בה התיישב אבי-זקנו האדמו"ר האמצעי בשנת תקע"ג, ולאחר כעשרה ימי נדודים התיישב בעיר רוסטוב שעל שפת נהר הדון, בדרום-מערב רוסיה. ארבע שנים חי הרש"ב ברוסטוב, בתחילה התגורר בדירה קטנה ברחוב פושקינסקי ולאחר מכן עבר לבית גדול, מרווח ומוקף חומה ברחוב בראטסקי. במרתף בית זה נבנה לראשונה מקווה הטהרה הידוע בשיטת "בור על גבי בור". בימים קשים אלו, ימי מלחמה ומהפכות, רעב ופורענות, התמסר הרש"ב בכל מאודו ונפשו להטבת מצבם החומרי והרוחני של יהודי רוסיה. הוא שלח את תלמידיו לבוכרה ולגרוזיה, דאג להקמת מקוואות והדפסת ספרים, סייע לפליטי ויתומי המלחמה, ועשה פעולות רבות לשימור גחלת היהדות.

קודם להסתלקותו של האדמו"ר הרש"ב (ב' בניסן תר"פ), בשעה שמצב בריאותו הלך והחמיר, בחר הרש"ב את הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג), לחתן עבור נכדתו הבכורה הרבנית חנה, אולם, קישורי התנאים יצאו אל הפועל רק שלושה חודשים לאחר ההסתלקות, ביום י"ב תמוז תר"פ. חתונת הזוג נערכה כשנה מאוחר יותר, ביום י"א סיון תרפ"א. בשל התנאים הקשים ששררו ברוסיה באותם הימים, התקיימה החתונה בחצר בית הרבי הריי"ץ ברוסטוב, בצורה צנועה ומצומצמת, וקרואים בודדים בלבד הוזמנו אליה. כפי שמספר הריי"ץ באחת מאגרותיו: "בחודש תמוז [תר"פ] עשינו שידוך עבור בתנו מרת חנה... ולקחנו את... מר שמרי' שי' כי ידענו אשר בו בחר הוד כ"ק אאמו"ר [הרש"ב]... מכל סגולת הצעירים... בחודש אייר [תרפ"א], גזרו עפ"י עלילה של מלשינות... ובתור קנס ענשו אותנו – בלי שום חוק – כי לקחו מכל אשר הי' בביתנו הבגדים, והכלי בית, ואשר הי' לנו מנחלת וירושת אבות, הכל כאשר לכל, ונשארנו בערם ובחסר כל, ל"ע. בחודש סיון י"א בו, היתה חתונת בתנו מ' חנה תחי' ומצבנו הי' אז ל"ע דחוק מאד עד כי הכרחנו למעט בהוצאה, באופן היותר מצומצם" (אגה"ק הריי"ץ, כרך א, אגרת קנג).
על הסכנה שנשקפה מהשלטונות ועל המצב הכלכלי הרעוע מספר מזכיר הריי"ץ, הרב אלחנן דב (חוני'ע) מרוזוב: "ויעריכו משפט... וילשינו אותה לפני הממשלה בעלילות שוא ושקר... ובאחד הימים באו למעון [הריי"ץ]... ויקחו כל אשר לו בבגדים... כלי כסף שהי' להם בירושה מדור דור, בגדי כבוד הרבנית תי' וכלי הבית... הנפות והמזלגים והבגדים... של קיץ ושל חורף... של כל בני הבית... ויאסרו שלשה תלמידים ואת החתן (אז) ר' שמרי' [הרש"ג] שי' כי הוא הי' מנהל הישיבה, ויושיבום במאסר מקום שם נאסרים גנבים כו' וישבו ל"ע משך חמשה ימים, עד כי הלך בן רבינו [הריי"ץ]... אל החוקר דין, ויוכיח לו כי שקר ענו בו... ולאחר ריבוי הדברים והטענות והראיות חופשה ניתן להאסירים, אמנם כל רכוש שנשדד לוקח" (ספר התולדות, חלק ג, ע' 370).

בספר "שמועות וסיפורים" מתוארת האווירה הקודרת בעת מעמד החתונה, בתקופה שלאחר הסתלקות הרש"ב: "ביום ו' עש"ק י"א בסיון תרפ"א, היתה חתונת בתו [של הריי"ץ] עם הרש"ג, החתונה היתה באוירה עצובה מאד. בעת שניגנו את ניגונו של אדמו"ר הזקן, בן ארבע הבבות, בכה מאד הרבי, והוא היכה חזק בידו על השולחן. כסאו של כ"ק הרש"ב היה בראש השולחן כבימי חייו, אף אחד לא נגע בו. ומצב הרוח היה מדוכא עד כדי כך שאפילו לא רקדו" (חלק א, עמ' 201).

על פי האישור המצורף, העניקו האדמו"ר הרש"ב והרבנית שטערנא שרה את זוג הפמוטים שלפנינו לנכדתם הרבנית חנה, קודם ובסמיכות לאירוסיה הרשמיים עם הרב שמריהו גורארי', כמתנת חתונה.
לאחר הסתלקות הרש"ב, עלה האדמו"ר הריי"ץ על מקום אביו, והמשיך להנהיג בעוז ובמסירות נפש את תנועת חב"ד בתקופה של תמורות חברתיות, פוליטיות ומדיניות מקיפות, ובשעה שרדיפות הדת הלכו והתעצמו ברוסיה לאחר המהפכה הקומוניסטית. לצדו עמדו בתו הרבנית חנה וחתנו הרב שמריהו גורארי', אשר התלוו אליו בנדודיו וגלגוליו השונים במשך שלושים שנה. יחד היגרו בראשית שנת תרפ"ח מרוסיה לריגה בירת לטביה, ויחדיו עברו בשנת תרצ"ג לפולין, שם התגוררו בוורשה ובאוטבוצק. בשנת תרפ"ט-תר"צ התלווה הרש"ג אל חמיו הריי"ץ בביקורו בארץ ישראל ובארה"ב. בראשית שנת ת"ש נמלטו יחד מפולין הכבושה, ובאדר ת"ש הגיעו לארה"ב, שם התיישבו בברוקלין שבניו-יורק, והתגוררו בבניין 770 המפורסם. הריי"ץ מינה את חתנו הרש"ג לנשיא "ועד הפועל של מרכז ישיבות תומכי תמימים" וליו"ר "אגודת חסידי חב"ד העולמית", ופעילותו הענפה מתועדת באגרות רבות של הריי"ץ. לאחר הסתלקות הריי"ץ בשנת תש"י, קיבל הרש"ג את מרותו וסמכותו של הרבי מליובאוויטש, חתנו הצעיר של הריי"ץ, מתוך התבטלות והכנעה, ובמשך השנים התקשר אליו בלב ונפש.

גובה: 21 ס"מ. מצב טוב.