שטר של חמישים דולר שהתקבל מהרבי מליובאוויטש – בתמורה למחקר על המנגנים ב"קאפעליע" של האדמו"ר האמצעי

שטר של חמישים דולר שהתקבל מהרבי מליובאוויטש – בתמורה למחקר על המנגנים ב"קאפעליע" של האדמו"ר האמצעי

שטר של 50 דולר שהתקבל מהאדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש.
השטר הוענק לרב שאול שמעון דויטש, שכתב בשוליו (בעט):
"מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א – קאפעליע Research on the members of the Mittler Rebbe. עפ"י עצת הרבי לפרסם את זה, פירסמתי את זה בכפר חב"ד גיליון 598" (גליון "כפר חב"ד" הנ"ל, ובו הכתבה האמורה מאת הרב דויטש, מצורף לשטר שלפנינו).

מקהלת חסידי האדמו"ר האמצעי (ה"קאפעליע")
בשנת תקע"ד נוסדה בחצרו של האדמו"ר האמצעי "קאפעליע" – מקהלה ותזמורת של אברכים, שהלחינו ניגונים עמוקים ומעוררים ושרו אותם בפני האדמו"ר וחסידיו בהתוועדויות ובאירועים מיוחדים. האדמו"ר האמצעי היה מעורב בעצמו בניהול המקהלה ונתן הוראות והנחיות שונות בנוגע לתפקודה. על חברי המקהלה נמנו, בין היתר, ר' ניסן בוסלבר, ר' פנחס זשעבינער, ר' וועלוול הכהן כ"ץ, ר' פייבא ז'בנר, ר' ירוחם בליינדמן, ואחרים. היא פעלה במשך למעלה מעשר שנים, אך התפרקה לאחר הסתלקותו של האדמו"ר האמצעי, בשנת תקפ"ח.

בספרו "הניגון והריקוד בחסידות" מתאר חוקר המוסיקה החסידית מאיר שמעון גשורי את מקהלת האדמו"ר האמצעי: "למפעלים השונים שקמו ביזמתו, נתוסף עוד מפעל מוסיקלי-תרבותי חשוב ורב-ערך ב'להקת נוגנים' (קאפעלע בלע"ז)... מוסד זה הסתעף והיה לשלושה תאים: א) מקהלת שרים לזמרה, ב) תזמורת בכלי נגון, ג) מכון לחבור נגונים... במקהלה השתתפו צעירים בחורים ואברכים מתלמידי ישיבת הרבי, מוכשרים ומחוננים בקולות נעימים, חדורים רגשי התלהבות, ובכל הזדמנות פצחו ברינה, גם ביומי דפגרי, וגם כשהרבי פתח למסור דרוש חסידי, וגם בסיומו... המקהלה היתה לשם דבר בטפולה השיטתי במוסיקה, ויצא לה שם בכל רחבי תנועת חב"ד, ונגוניה נפוצו בכל מקום... מספר מסויים ממשוררי המקהלה השתלמו והפכו לחזנים בעלי שם. ניסן בלזר (ספיבק), החזן הידוע מברדיצ'וב, היה תלמידו של דודו ניסן בוסלבר, חזן מפורסם בדורו, שהיה חניך המקהלה הזאת... התזמורת היתה מנגנת בכלים שונים... כמה מכלי הנגינה נשתמרו בבית הרבי בליובויץ עד הזמן האחרון, בהם טסים גדולים שדפקו זה בזה והוציאו צלצול נעים... רובם של הנגונים חוברו במכון הנגינה ומנהליו חוננו בכשרון מיוחד לחבור נגונים, והרבי הכריע דעתו עליהם, לחיוב או לשלילה" (שם, עמ' 212 ואילך; מצוטט בחלקו במחקרו של הרב דויטש בשבועון "כפר חב"ד" המצורף).

מצב טוב.