הגדות נדירות, ספרי קודש מיוחדים, ספרי קבלה וחסידות, אוטוגרפים, ציונות, שואה ושארית הפליטה, מחתרות, תצלומים וגלויות, ועוד
ירושלים של זהב מכירות פומביות
צור קשר עם בית המכירות
5.7.17
ירושלים, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 679:
מכתב יפה עם תוכן ציוני, מאת יהושע ושושנה בוכמיל, מראשוני ומראשי הפעילים הציונים – 1909 – נדיר ביותר
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
100
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
מכתב יפה עם תוכן ציוני, מאת יהושע ושושנה בוכמיל, מראשוני ומראשי הפעילים הציונים – 1909 – נדיר ביותר
מכתב נדיר עם תוכן חשוב בכתב ידה של שושנה בוכמיל מייסדת הארגון הציוני 'שילה'. חתימה וחתימת בעלה ד"ר יהושע בוכמיל. 1909.
"מן הגלות אנחנו דורשים בשלומך... טוב לך שאתה יושב בארצנו, אבל נחמתנו היא שעזבנו את הארץ למען לעבוד בשבילה. אני מאמינה בעמי ובכוחו ואני מאמינה שעוד ישוב ישראל לארץ האבות...". ומסיימת: "שלום לארצנו! שלום להרי יהודה! בברכת ציון, שושנה בוכמיל". לאחר מכן חתימת בעלה יהושע בוכמיל.
המכתב נשלח מנאפולי, בעת מסעם לחו"ל לפעילות ציונית חשובה (כפי שיתואר להלן), כנראה אל ידידיהם ביפו מנחם שינקין וקדיש סילמן.
שושנה (רוזה) בוכמיל (1876–1933), כבר מנעוריה נודעה כאחת הנשים הפעילות היותר בתנועה הציונית. בגיל 17 ייסדה את האגודה הציונית הראשונה של 'חובבי ציון'. מראשונות הפעילות של הציונות המדינית, מאנשי פועלי ציון. ממייסדות 'הסתדרות נשים ציוניות'.
ד"ר יהושע השל בוכמיל (1869-1938) עסקן ציוני, משפטן בהשכלתו. בלט ביכולת התעמולה שלו לקידום המחשבה הציונית ובמאבקיו לקידום התיישבות יהודית בארץ ישראל. עם ייסודה של תנועת חיבת ציון (1881) היה בין תומכיה, ובעירו הקים חוג תלמידים לאיסוף תרומות למען יישוב ארץ ישראל. בשליחותו של הרצל, שעמד על כשרונותיו, יצא מאוסטריה לרוסיה, ופעל בקרב חובבי ציון לקרבם לציונות המדינית. בתום הקונגרס, שבו נכחו 75 נציגים מטעם חובבי ציון, נשלח בשנית לרוסיה לקיום מסע תעמולה. בדרכו ייסד במינכן את אגודת הסטודנטים היהודים הציונית הראשונה. בקונגרס החמישי היה בין התומכים והמשתדלים אצל הרצל להשפיע על חברת יק"א להפנות את משאביה להתיישבות בארץ ישראל על פני ארגנטינה. מאוחר יותר היה בין המתנגדים לתוכנית אוגנדה.
"המצע הנפשי של שניהם היה האידאליזם הטהור שקיבל אצל שניהם את גילויו המלא במסירות ללא גבול לרעיון השחרור הלאומי של עם ישראל. היה זה זוג חברי לאידיאלים, לאמונה ולעבודה למען העם והארץ. בשניהם בערה הכמיהה הלוהטת לגאולת ישראל ולהחייאת מולדתו" (מתוך דברים שכתב לזכרם משה קליינמן בעיתון 'דבר'). על מצבתו נכתב: "מן הראשונים לציון היה כל ימיו הקדיש לעמו מעשיו לתחית האומה הם".
הרקע למכתב
בשנת 1906 הגיעו הזוג בוכמיל לארץ ישראל בשליחות הוועד האודסאי של חובבי ציון לבחינת התנאים להתיישבות, וכעבור שנתיים פרסם דו"ח ובו הצביע על היעדר הון מספק במוסדות הציוניים.
בעקבות מסקנותיו בני הזוג ייסדו את הארגון הציוני "שילה" - ש'ובה י'שראל ל'ארץ ה'אבות, במטרה לחולל תנועה עממית גדולה בקרב יהודי חו"ל לקיבוץ הון מספיק ליישוב הארץ.
בראשית שנת 1909 עזבו הזוג בוכמיל את יפו, ונסעו לחו"ל, על מנת להגשים את חזונם. שושנה נסעה לניו־יורק, ויהושע נסע לרוסיה. שושנה פנתה שם אל "פועלי־ציון", הפעילה חוגים עממיים רחבים, הגיעה אל אנשי השלטון, ואפילו אל נשיא ארצות-הברית.
המכתב הוא על גבי גלויה מצולמת מעניינת בה נראה הנמל בפורט סעיד (מצרים).
מצב טוב.
"מן הגלות אנחנו דורשים בשלומך... טוב לך שאתה יושב בארצנו, אבל נחמתנו היא שעזבנו את הארץ למען לעבוד בשבילה. אני מאמינה בעמי ובכוחו ואני מאמינה שעוד ישוב ישראל לארץ האבות...". ומסיימת: "שלום לארצנו! שלום להרי יהודה! בברכת ציון, שושנה בוכמיל". לאחר מכן חתימת בעלה יהושע בוכמיל.
המכתב נשלח מנאפולי, בעת מסעם לחו"ל לפעילות ציונית חשובה (כפי שיתואר להלן), כנראה אל ידידיהם ביפו מנחם שינקין וקדיש סילמן.
שושנה (רוזה) בוכמיל (1876–1933), כבר מנעוריה נודעה כאחת הנשים הפעילות היותר בתנועה הציונית. בגיל 17 ייסדה את האגודה הציונית הראשונה של 'חובבי ציון'. מראשונות הפעילות של הציונות המדינית, מאנשי פועלי ציון. ממייסדות 'הסתדרות נשים ציוניות'.
ד"ר יהושע השל בוכמיל (1869-1938) עסקן ציוני, משפטן בהשכלתו. בלט ביכולת התעמולה שלו לקידום המחשבה הציונית ובמאבקיו לקידום התיישבות יהודית בארץ ישראל. עם ייסודה של תנועת חיבת ציון (1881) היה בין תומכיה, ובעירו הקים חוג תלמידים לאיסוף תרומות למען יישוב ארץ ישראל. בשליחותו של הרצל, שעמד על כשרונותיו, יצא מאוסטריה לרוסיה, ופעל בקרב חובבי ציון לקרבם לציונות המדינית. בתום הקונגרס, שבו נכחו 75 נציגים מטעם חובבי ציון, נשלח בשנית לרוסיה לקיום מסע תעמולה. בדרכו ייסד במינכן את אגודת הסטודנטים היהודים הציונית הראשונה. בקונגרס החמישי היה בין התומכים והמשתדלים אצל הרצל להשפיע על חברת יק"א להפנות את משאביה להתיישבות בארץ ישראל על פני ארגנטינה. מאוחר יותר היה בין המתנגדים לתוכנית אוגנדה.
"המצע הנפשי של שניהם היה האידאליזם הטהור שקיבל אצל שניהם את גילויו המלא במסירות ללא גבול לרעיון השחרור הלאומי של עם ישראל. היה זה זוג חברי לאידיאלים, לאמונה ולעבודה למען העם והארץ. בשניהם בערה הכמיהה הלוהטת לגאולת ישראל ולהחייאת מולדתו" (מתוך דברים שכתב לזכרם משה קליינמן בעיתון 'דבר'). על מצבתו נכתב: "מן הראשונים לציון היה כל ימיו הקדיש לעמו מעשיו לתחית האומה הם".
הרקע למכתב
בשנת 1906 הגיעו הזוג בוכמיל לארץ ישראל בשליחות הוועד האודסאי של חובבי ציון לבחינת התנאים להתיישבות, וכעבור שנתיים פרסם דו"ח ובו הצביע על היעדר הון מספק במוסדות הציוניים.
בעקבות מסקנותיו בני הזוג ייסדו את הארגון הציוני "שילה" - ש'ובה י'שראל ל'ארץ ה'אבות, במטרה לחולל תנועה עממית גדולה בקרב יהודי חו"ל לקיבוץ הון מספיק ליישוב הארץ.
בראשית שנת 1909 עזבו הזוג בוכמיל את יפו, ונסעו לחו"ל, על מנת להגשים את חזונם. שושנה נסעה לניו־יורק, ויהושע נסע לרוסיה. שושנה פנתה שם אל "פועלי־ציון", הפעילה חוגים עממיים רחבים, הגיעה אל אנשי השלטון, ואפילו אל נשיא ארצות-הברית.
המכתב הוא על גבי גלויה מצולמת מעניינת בה נראה הנמל בפורט סעיד (מצרים).
מצב טוב.
תפריט נגישות
