האורב, מהדורה ראשונה, סלוניקי/וינה, תקנ”ה – פולמוס

לאחר פטירתו של הנודע ביהודה בשנת תקנ”ג, מילא את מקום אביו כראש בית הדין בפראג בנו ויורשו רבי שמואל לנדא, אך טרם נתמנה אב"ד רשמי לעיר. למינוי התלווה סכסוך ארוך עם הרב ברוך ייטלס שראה יצמו מועמד לאב"ד פראג. במהלך הסכסוך האשים הרב לנדא את ייטלס ב"גניבה ספרותית" מדרשותיו. הרב ייטלס מצדו הגיב בפרסום ספר זה בעילום שם נגד הרב לנדא, ובו מוצגים שני קונטרסים - "פלוגתיה דשמואל", המציג את עמדתו של הרב לנדא, ו"תיובתיה דשמואל", המשיב על טענותיו. המריבה נסובה בפומבי על מינויים של שני דייני העיר האחרים, הרב יעקב גינצבורג מחבר "זרע יעקב" והרב מיכאל בכרך מחבר "ערוגת הבושם" כדיינים עצמאיים שאינם כפופים למרות ראש בית הדין.
אף על פי שהמחבר מופיע בעמוד השער כ”פנחס חנניהו ארגוזי די סילוא” ומקום ההדפסה מופיע כסלוניקי, על פי רוב מייחסים את הפולמוס לברוך ייטלס (ג’ייטלס) מפראג ורוב הביבליוגרפים מאמינים שהספר הודפס למעשה בווינה. לאמיתו של דבר ברוך ייטלש עצמו מודיע שהוא המחבר בחיבורו "טעם המלך", שם כתב: "ועי’ בספר האורב, בהגהת ע"ט מהי"ר, שם הארכתי...". ‬
בסופו נדפס הקונטרס "קברות התאוה", התקפה על כתב-העת "המאסף" ועורכיו. ברוך ייטלש השתתף בגליונות הראשונים של המאסף, אך הסתייג מהנימה הקיצונית שנקטו העורכים בגליונות הבאים. ‬
חתימה בכתב יד "שייך לאדמ"ו הגאון מו"ה אברהם" וחותמת הרב יוסף פרלס, אב בית דין מינכן.
נח, [1] דף.
מצב טוב, בלאי בשולי הדפים, מעט נקבי עש בדפים האחרונים ללא פגיעה בטקסט. מספר דפים מנותקים מהשידרה.