סמיכת חכמים – שני החלקים – פרנקפורט דמיין, תס"ד-תס"ו – שני עותקים

סמיכת חכמים – שני החלקים – פרנקפורט דמיין, תס"ד-תס"ו – שני עותקים
שני עותקים פגומים, מהספר הקדוש "סמיכת חכמים" על מסכת ברכות, מאת הגאון המקובל רבי נפתלי הכהן כ"ץ, אב"ד פרנקפורט דמיין. [שם הספר הכולל הוא "סמיכת חכמים", כאשר לחלק הראשון של ה"הקדמה" הארוכה בחכמת הקבלה ניתן השם בשער "ברכת יהו"ר" (ברכת ה'), ולחלק השני של החידושים על מסכת ברכות ניתן השם "קדושה וברכה"].
* חלק ראשון "ברכת ה'" - "הקדמת סמיכת חכמים". פרנקפורט דמיין, [תס"ד 1704]. שער מאויר. חתימות עתיקות "יעקב בה"ר [פרץ?]"; "הק' איצק וואלף ---".
עט דף. 33 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. בלאי רב, פגמים בטקסט בשער ובדפים ראשונים. לא כרוך.
* חלק ראשון "ברכת ה'" - "הקדמת סמיכת חכמים", וחלק שני "קדושה וברכה", חידושים על מסכת ברכות. פרנקפורט דמיין, [תס"ד-תס"ו 1704-1706]. שער מאויר של חלק ב'.
עותק חסר 4 דף (חסר שער חלק א' ודפים: ב, ז-ח): ג-ו, ט-עט דף; [1] קמ דף. 34 ס"מ. מצב משתנה. רוב הדפים במצב טוב, עם שוליים רחבים. מעט כתמים ובלאי. דפים ג-ו ודפים קלט-קמ מנותקים ובלויים. לא כרוך.
נדפס בחיי המחבר - הגאון המקובל המפורסם רבי נפתלי כ"ץ (ת"י-תע"ט), מגדולי המקובלים הנודעים בארצות אשכנז. אב"ד אוסטראה, פוזנא ופרנקפורט דמיין. מנעוריו החל בהנהגתו הנוראה והקדושה ובהתמדתו המופלגת, עד כי למד את כל הש"ס בעל פה. מיד לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבת אוסטראה, ובהיותו כבן שלושים נתמנה רבי נפתלי כ"ץ לרבה של העיר החשובה אוסטראה וכל גליל אוקראינה. בשנת תמ"ט עבר לכהן כרבה של פוזנא. באותו הזמן בהיותו רק כבן ארבעים שנה נתמנה לראש ומנהיג "ועד ארבע ארצות", תפקיד שהיה הסמכות התורנית העליונה בכל ארצות אשכנז ופולין. בשנת תס"ד נתמנה לרבה של העיר פרנקפורט דמיין, בירת לימוד התורה בגרמניה. לאחר השריפה הגדולה בפפד"מ בשנת תע"א, נאלץ לברוח מן העיר (עקב עלילה שהשריפה פרצה בשל עיסוקו בקבלה מעשית, השבעות וכתיבת קמיעות). לאחר נדודים שונים פנה לנסוע לארץ ישראל, אך בזמן הגיעו לקושטא נחלה ונאסף שם אל עמיו. קברו בעיר קושטא מהוה עד היום מקום אליו מגיעים מרחבי העולם לתפילה ולישועה. [מסופר, כי בעת שהגיע הבעש"ט לעיר קושטא בדרכו לארץ ישראל, התגלה אליו רבי נפתלי כ"ץ בחלום הלילה, וגילה לו כי לא יזכה לעלות לארץ ישראל כשם שהוא לא זכה, ונסתלק בעיר קושטא - ומשום כך פנה הבעש"ט וחזר על עקבותיו לעירו מז'יבוז'].