ההגדה הראשונה שנדפסה באנגלית – פריט היסטורי מראשית ההתיישבות היהודית באנגליה – לונדון תק"ל 1770 - מההגדות הנדירות ...

ההגדה הראשונה שנדפסה באנגלית – פריט היסטורי מראשית ההתיישבות היהודית באנגליה – לונדון תק"ל 1770 - מההגדות הנדירות ביותר בעולם!

הגדה של פסח כמנהג האשכנזים, עם תרגום לאנגלית. לונדון, [תק"ל 1770]. תורגמה, נערכה ונדפסה על ידי א' אלכסנדר, מתושבי לונדון. עברית ואנגלית עמוד מול עמוד, עם הוראות ביידיש. יערי 167; יודלוב 257.
הדינים וההסברים כתובים באנגלית. בפיוטים שבסוף ההגדה ובסדר ספירת העומר נדפס תרגום לעברי טייטש במקום התרגום לאנגלית.
זוהי ההגדה הראשונה בעולם שנדפסה עם תרגום לאנגלית! אחריה נדפסו מאז ועד היום עשרות רבות של מהדורות באנגלית.
ההגדה נתונה בתוך קופסה מפוארת.

נדירות ההגדה
באותה שנה נדפסה גם הגדה עבור הספרדים שהתגוררו באנגליה, והיא מותאמת לנוסח שלהם. בהתאם לכך היא גם לא כוללת את הפיוטים שבסוף ההגדה. ההגדה שלנו, הכתובה בנוסח אשכנז, הינה נדירה הרבה יותר.
יתר על כן: על פי הוכחות שונות יש יסוד חזק להניח ש"ההגדה האשכנזית" נדפסה לפני "ההגדה הספרדית" (ראו בחומר המצורף).
נדירותה של "ההגדה האשכנזית" מתבטאת גם בכך שהיא אינה קיימת בספריות הציבוריות בארץ, ואף לא בספריה הלאומית. במפעל הביבליוגרפיה רשמו: "ראינו רק צילום השער". ההגדה שלפנינו הינה אחת מההגדות הנדירות ביותר בעולם, ואולי אף הנדירה ביותר (כמובן מלבד ההגדה הראשונה שנדפסה בעולם, בשנת 1480). נדירותה רבה עד כדי כך שככל הנראה לא שרד עותק שלם של הגדה נדירה זו. (מלבד העותק שלפנינו אנו יודעים על עותק יחיד בעולם השמור בספריית ישיבה יוניברסיטי, וחסרים בו ארבעה דפים).

חשיבותה ההיסטורית של ההגדה
מלבד ערכה הרב בכך שהיא ההגדה הראשונה באנגלית, יש להגדה זו פנים נוספות של ראשוניות, המקנות לה חשיבות היסטורית רבה:
א. זוהי ההגדה הראשונה שנדפסה באנגליה (הן בעברית והן באנגלית).
ב. הגדה זו היא אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו באנגליה על ידי יהודים.
על נקודה זו, שתורחב להלן, עמדו מספר ביבליוגרפים. נפתלי בן מנחם מציין על הגדה זו ש"היא בעלת חשיבות כשלעצמה, כאחד מביכורי הדפוס העברי באנגליה".
ג. ההגדה הזאת היא אחד מחמשת הספרים העבריים הראשונים בעולם שתורגמו לאנגלית. (יתכן מאוד שהיא היחידה מהם ששרדה עד היום).
לסיכום: ההגדה שלפנינו היא למעשה אבן דרך בתולדות הדפוס העברי בכלל ובהגדות הפסח בפרט.
מלבד זאת ישנה משמעות היסטורית שעומדת מאחורי הדפסת ההגדה, והיא: יציאתה לחירות של הקהילה היהודית באנגליה, לאחר דורות שסבלה מגזירות אנטישמיות, כפי שיתואר להלן.

מעבדות לחירות
הקהילה היהודית בלונדון התפתחה במשך דורות. במתי מעט הגיעו היהודים הראשונים ללונדון, וצרות שונות ומשונות עברו על הקהילה עד היותה ל"גוי גדול עצום ורב".
בפעם הראשונה נזכרים יהודי לונדון בתקופת הכתרתו של המלך ריצ'רד הראשון המכונה "לב הארי", בשנת 1115. במשך השנים הבאות סבלו היהודים בלונדון מפרעות ומגזירות קשות. לשיאן הגיעו הרדיפות והגזירות סמוך לשנת 1290, היא השנה בה גורשו כל היהודים מאנגליה. לפני הגירוש הוחרמו הרבה בתי כנסת ונהפכו לכנסיות, וכן הפקיעו מן היהודים את כל רכושם.
מזמן הגירוש, עד לשיבתם של היהודים לאנגליה בשנת 1656, כמעט לא דרכה רגל יהודית על אדמת אנגליה.
בשנת 1766, החליטו ראשי עדת היהודים בלונדון לייסד את "ועד המורשים" המתקיים עד היום ושוקד ברוב מרץ על עניני היהודים. ראשוני השבים לאנגליה לפני שלוש מאות שנה היו ברובם ספרדים. אחריהם באו פליטים מרוסיה ומשארה ארצות אירופה. בתחילה היו חיכוכים ומריבות בין הספרים והאשכנזים. כל עדה קיימה לעצמה בתי כנסת ומוסדות חינוך משלה. בית הכנסת הראשון שהוקם בלונדון היה ספרדי (בשנת 1702), ואילו ביהכנ"ס האשכנזי הוקם עשרים שנה אחריו (1722).
היהודים שהתיישבו באנגליה לא קיבלו זכויות אזרח ולכן גם לא היו רשאים לרכוש נכסי דלא-ניידי. התהליך בו התאפשר ליהודים לזכות באזרחות בריטי היה מודרג, והחל רק בשנת 1740. עד שנת 1770 היה אסור ליהודים לעבוד כמדפיסים, לפי החוק האנטישמי.
רק בשנה זו התבטל החוק, מה שהביא לייסודו של הדפוס העברי בלונדון (בה התגוררו כעשרת אלפים יהודים באותה תקופה) ולמעשה באנגליה כולה. ההגדה שלפנינו, שהינה מביכורי הדפוס העברי באנגליה, ביטאה למעשה את יציאתם של יהודי אנגליה לחירות.
בליל הסדר של שנת תק"ל הסבו יהודי לונדון כבני חורין סביב שולחן הסדר, וקראו מתוך ההגדה שלפנינו. המילים: "הוציאנו מעבדות לחירות ומאפלה לאור גדול" קיבלו אצלם משמעות חדשה.
מייסד הדפוס העברי באנגליה היה יהודי תושב לונדון בשם אלכסנדר אלכסנדר. לפניו לא נדפסו חיבורים עבריים על ידי יהודים ובשביל יהודים. אלכסנדר הוא שהדפיס את ההגדה שלפנינו, בחורף תק"ל 1770, שנת הדפוס העברי הראשונה באנגליה.
בעקבות הצלחתו של אלכסנדר בדפוסו, נוסדו באותה שנה בלונדון עוד שני בתי דפוס, אך הם פעלו במשך תקופה קצרה בלבד. לעומת זאת דפוסו של אלכסנדר שגשג ופרח במשך שנים רבות. לאחר פטירתו ירש בנו את הדפוס, והמשיך בעבודת הקודש. משפחת אלכסנדר שלטה בדפוס היהודי בלונדון במשך שישים שנה, עד אשר נסגר הדפוס בשנת תק"ץ [1830].

הספר הנדיר ביותר מראשית הדפוס העברי באנגליה
יש להעיר כי עד היום היה נחשב בעיני הביבליוגרפים הספר "תולדות יעקב" (לרבי יעקב אייזנשטט) בתור הספר הראשון שנדפס בדפוס עברי באנגליה. בתור שכזה הוא גם הוצג לעיתים במכירות פומביות. אולם למעשה ההגדה שלפנינו נדפסה לפניו, שהרי בספר הנ"ל חותם המחבר את הסכמתו ביום י"ח באייר תק"ל", ולעומת זו ההגדה שלפנינו נדפסה כבר בחורף של אותה שנה.
ההגדה שלפנינו הנה הספר הנדיר ביותר שנדפס בשנת הדפוס הראשונה באנגליה, וכאמור היא אינה קיימת בשום ספריה בארץ. זאת לעומת יתר הספרים האחרים שנדפסו לאחריה באותה שנה, שהנם מצויים יותר.
43 דף. ארבעה דפים שהיו חסרים בהגדה, הושלמו בצורה מקצועית ונאה. כאמור לעיל, לא ידוע על עותק שלם ששרד מהגדה נדירה זו. שיקום מקצועי בדפים ספורים.
מצורף חומר על חשיבותה של ההגדה.
מצב טוב. כתמי זמן וכתמי יין. בלאי אופייני בעקבות שימוש. כריכת עור חדשה ומפוארת, עם הטבעת זהב. ההגדה נתונה בקופסה מפוארת. פריט מרשים ונהדר.