כתב-יד - תפילה ללידה קלה, בעד הקיסרית אשת נפוליאון - מאת רבי רפאל ישעיה אזולאי אב"ד אנקונה, בנו של החיד"א - אנקונה ...

כתב-יד - תפילה ללידה קלה, בעד הקיסרית אשת נפוליאון - מאת רבי רפאל ישעיה אזולאי אב"ד אנקונה, בנו של החיד"א - אנקונה (איטליה), תקע"א
כתב-יד (שני דפים), סדר תפילה ללידה קלה, בעד הקיסרית מריה לואיזה אשת נפוליאון, מאת רבי רפאל ישעיה אזולאי בן החיד"א, אב"ד אנקונה. [אנקונה (איטליה), תקע"א 1810/1].
כתיבה איטלקית, עם תיקונים והוספות בכתב איטלקי ובכתב ספרדי.
בראש כתב-היד: "תפלה אשר סידר מעלת הרב המובהק כמוהר"ר מורינו ורבינו רפאל ישעיה אזולאי נר"ו, בעד המלכה הקיסרית אשת אדונינו המלך אדיר הקיסר הגדול, בימי עיבורה כדי שה' ישמע תפלתינו ויושיעה בעת לדתה שתלד בריוח ושלוה בלי שום צער אמן".
במקור השאיר הסופר מקום ריק לשם הקיסר ולאשתו, ובמספר מקומות כתב תחת זאת: "פ' הנק'" [=פלונית הנקראת], או רק: "פ'" [=פלונית]. לאחר מכן, הושלם שמה של הקיסרית "מאריא לוויגייא" (איטלקית: Maria Luigia), בין השורות במספר מקומות. בשני מקומות נוסף שמו של נפוליאון עם תארי כבוד באיטלקית (באותיות עבריות): "נאפוליאוני פרימו אימפיראטור די פראנציסי אי רי די איטלייא".
לאחר התפילה מופיעה תפילת "הנותן תשועה למלכים" עבור נפוליאון ומשפחתו [כאן שולבו השמות מלכתחילה בתוך הטקסט ע"י הסופר]. לאחר מכן מופיעה תפילת "מי שבירך" עבור "הקהל הקדוש הזה".
במספר מקומות תיקונים ומחיקות, בהם מספר תיקונים בכתיבה ספרדית ורישום נוסף בעמוד האחרון, אף הוא בכתיבה ספרדית: "תפלה בעד הקסרית". יתכן והתיקונים ו/או הרישום הם בכתב-ידו של רבי רפאל ישעיה אזולאי עצמו.
בסביבות שנת 1810 נשא נפוליאון בונפרטה, קיסר צרפת, את הארכידוכסית מריה לואיזה, בתו של פרנץ השני, קיסר אוסטריה, לאחר שגירש את אשתו הראשונה שלא העמידה לו יורש. ב-20 במרץ 1811 ילדה מריה לואיזה את יורש העצר, נפוליאון פרנסואה ז'וזף שארל בונפרט, הידוע כנפוליאון השני.
הגאון רבי רפאל ישעיה אזולאי (תק"ג-תקפ"ו), נולד בירושלים, בן בכור לאביו הגדול רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. גדול בתורה, רב ופוסק וממנהיגי יהדות איטליה בדורו. כמה מתשובותיו בהלכה נדפסו בספרי אביו הגדול שהוקירו וכבדו ותמיד הזכירו בחיבוריו בחיבה יתירה ("הבן יקיר לי", "בני בכורי החכם השלם עצום ורב", "אור עיני", "ידיד נפשי", ועוד לשונות של חיבה והערכה). משנפטר רבי אברהם ישראל רבה של אנקונה בשנת תקמ"ה, פנו ראשי הקהילה אל החיד"א והוא רמז להם כי בנו רבי רפאל ישעיה מתאים לתפקיד זה. שנים רבות שימש כרבה של אנקונה, עד עלותו לגנזי מרומים ביום ט' שבט תקפ"ו וימיו כימי אביו פ"ג שנה, כבוד גדול עשו לו במותו ובני קהילתו התאבלו עליו ימים רבים [ראה עוד אודותיו בספרו של מאיר בניהו על החיד"א, עמ' תעו-תפז].
[4] עמודים. 26 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים ונזקי עש עם פגיעה בטקסט. סימני קיפול.