תשובה הלכתית בכתב-ידו וחתימתו של רבי שלמה גנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך"

קונטרס בכתב-יד, אוטוגרף חתום של הגאון רבי שלמה גנצפריד. [אונגוואר, בין השנים תרכ"ח-תרל"ט].
קונטרס, תשובה הלכתית ארוכה (4 עמ') בדין כשרות חלב מבהמות עכו"ם האוכלות חמץ בפסח. בסוף התשובה חתימתו: "הנראה לפע"ד כתבתי, שלמה גאנצפריד". בתוך התשובה הוא מצטט מספר התכתבויות שהיו לו בסוגיה זו עם "הרב הגאב"ד דק"ק מונקאטש מהר"ח סופר נ"י" [רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים" כיהן כאב"ד מונקאטש בין השנים תרכ"ח-תרל"ט, קודם שעבר לכהן כראב"ד בודפסט. על פי זה תיארכנו את זמן כתיבת תשובה זו].
הגאון רבי שלמה גנצפריד (תקס"ד-תרמ"ו), בן רבי יוסף (שהיה דיין ומו"ץ באונגוואר). בהיותו בן שמונה שנים מת עליו אביו, וחינוכו עבר לידי הרב צבי הירש הלר [ר' הירשלי חריף] מחבר הספר הידוע "טיב גיטין". ספרו הראשון "קסת הסופר" על הלכות כתיבת סת"ם יצא לאור בשנת תקצ"ד בעיר אפען, הספר זכה להסכמת מרן ה"חתם סופר" אשר כתב כי לא יתנו קבלת סופר לתלמידים עד שיהיו בקיאים בספר הזה ואף עיטרו בהגהותיו. כיהן כראב"ד אונגוואר משנת תר"י עד פטירתו בשנת תרמ"ו. עמד בראש מערכות הרבנות האורתודוקסית בהונגריה.
חיבר עשרות חיבורים חשובים, אך עיקר פרסומו בא בשל ספרו המפורסם "קיצור שולחן ערוך", אשר זכה למהדורות רבות מאז שיצא לראשונה באונגוואר שנת תרכ"ד. [ב"אוצר ישראל" ניו יורק תרס"ט מביא שעד זמנו יצאו לאור כחצי מיליון טפסים מספר קיצור שו"ע, ועל פי ד"ר יצחק ריבקינד הופיעו ממנו עד שנת תש"כ למעלה ממיליון טפסים].
[4] עמ', 21 ס"מ. כ-100 שורות בכתב-ידו. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. הדבקת נייר בקפל בין שני הדפים.
עיקרי הדברים שנכתבו בתשובה זו נדפסו בקיצור, בהגהות "לחם הפנים" לספרו "קיצור שלחן ערוך" סימן קי"ז. תשובה זו נדפסה חלקית (עפ"י העתקה) בקובץ "כרם שלמה" (גליון קלו, ניסן תשנ"א, עמ' כז-ל.), ושוב נדפסה במלואה (עפ"י כת"י זה) בקובץ "אוצרות הסופר" (גליון יט, תשרי תשס"ט, עמ' כט-לד).