כתב-יד שער הכוונות - שנות הת' - עשרות הגהות חתומות

כתב-יד, ספר שער הכוונות, מתורת האר"י ורבי חיים ויטאל, בעריכת בנו רבי שמואל ויטאל. [אמצע שנות הת' בקירוב, במפנה המאות ה-16-17]. שער בכתיבה מאוחרת [המאה ה-19 בקירוב]: "שער השישי - הוא שער הכוונות שסידר מוהרש"ו זלה"ה, מכתיבת ידי מר אביו מוהרח"ו ז"ל, שקיבל מרבו הוא המסביר, הוא האר"י ז"ל".
העתקה קדומה של ספר שער הכוונות, בכתיבות שונות בכתב ספרדי-מזרחי. כפי הנראה, העתקת החיבור נעשתה באופן מאורגן על ידי קבוצה של ארבעה סופרים, שחילקו ביניהם את עבודת הכתיבה, והעתיקו לסירוגין את הספר כסדרו. לא ברור באיזו ארץ נכתב כתב היד שלפנינו, האם בארץ ישראל וסביבתה, או בארצות המגרב. כתבי היד של ארבעת הסופרים שונים אלו מאלו [לכתב ידו של הסופר הראשון יש מוטיבים אופייניים לכתב מאזור צפון אפריקה. כתיבתם של הסופרים האחרים אופיינית יותר לאזורים אחרים (ארץ ישראל-סוריה וארצות אחרות). כפי הנראה התקבצו במקום אחד סופרים שמוצאם מארצות שונות]. בכתב היד שלפנינו נמצא רובו של הספר שער הכוונות. ההעתקה מסתיימת באמצע דרושי הושענא-רבא, וחסרים בה גם ענייני חנוכה ופורים.
בשולי כתב-היד עשרות הגהות קבליות ארוכות בכת"י מזרחי [בתקופה מאוחרת יותר - תורכיה?/בלקן?, המחצית השניה של המאה ה-19]. שתיים מהן מתחילות "אמר יצחק", ועשרות מהן מתחילות בראשי תיבות "א"י" [=אמר יצחק]. דף ט' הושלם בכתב ידו של אותו מקובל לא-נודע לנו, ששמו רבי "יצחק". בהגהות הוא מזכיר את כתבי הרש"ש, ומרבה להפנות לספר "תורת חכם" (מאת רבי חיים די לה רוזה, שנדפס בשאלוניקי תר"ח). כמו כן, מציין הכותב הנ"ל בהגהותיו לספר שער הכוונות שנדפס בשאלוניקי [תרי"ב]. מספר הגהות נוספות בכתיבה שונה.
[2], סה, [316] דף. שני הדפים האחרונים נכרכו שלא במקומם והם שייכים לקבלת שבת. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. כריכת עור עתיקה ומעט בלויה, עם עיטורים מוטבעים. עיטורים מוזהבים בשדרה.