דפוס ראשון קיצור ספר מצות גדול מרבי משה מקוצי וספר עובר אורח מרבי יעקב נפתלי ברבי יהודה ליב

 קיצור ספר מצות גדול מרבי משה מקוצי וספר עובר אורח מרבי יעקב נפתלי ברבי יהודה ליב ספר קיצור ספר מצות גדול וספר עובר אורח ספר הקיצור הוא על תרי"ג מצוות ודיניהם מרבי משה מקוצי . ספר עובר אורח דיני עוברי דרכים בקיצור מרבי יעקב נפתלי בן אריה ליב קארלסרוא תקכ"ג(1763). דפוס ו.פ.לאטר. 1, ב-קפ"ו ד'; שער נפרד לספר עובר אורח. מהדורה ראשונה. . נדפס ע"פ מהדורת באזל רצ"ג 1533 של הכומר סיבסטיאן מינסטר. ספר קטן מצב יפה מאוד. הספר קיצור ספר מצוות גדול הינו קיצור של הספר מצוות גדול, נלווה אליו ספר 'עובר אורח' המכיל דינים קצרים להולכי דרכים (את ספר הסמ"ג חיבר רבינו משה מקוצי), הספר יצא לכאורה לראשונה בעיר קרלסרוא ע"י רבי שמשון ב"ר מאיר מקרלסרוא, בהקדמתו לספר הוא כותב כי הנה הקרה ה' לפני הקיצור סמ"ג אשר כתבו השר מקוצי בעל ספר מצוות גדול, אשר הוציא הקצר מהארוך וקרא שמו קיצור סמ"ג והיה גנוז יותר מחמש מאות שנה. לעומת עדותו של רבי שמשון מקרלסרוא

ישנה עדות מגוי בשם סיבסטיאן מינסטר אשר למד את שפת העברית מפי רבי אליהו בחור מגדולי חכמי הדקדוק ובעלי המסורה, כפי המתברר מינסטר זה היה שונא ישראל וכך עולה מכתביו אותם כתב בהזדמנויות שונות, מינסטר זה הוציא לאור שנת רצ"ג בעיר באזל ספר בשם 'מצוות התורה' הספר כולל כל תרי"ג מצות עם פירושיהן עם תרגום ללטינית, בראש הספר הקדמה בלטינית מאת מינסטר, ובה הוא מלגלג על היהודים החשוכים ועל התורה שבעל פה שלהם ועל המנהגים המשונים שהם נוהגים, הוא מסביר לשם מה ולשם מי עשה את העבודה הזאת. כך שלפנינו גרסא נוספת למקור הספר קיצור סמ"ג, ספר זה זהה מלה במלה ממש עם אותו ספר 'קיצור סמ"ג' שנדפס בקרלסרוא בשנת תקכ"ג מתוך כתב יד, ואשר המו"ל מעיד עליו ש'השר מקוצי' עצמו חיבר אותו, אמנם גוי פסול לעדות ובפרט כשאינו משיח לפי תומו כלל ואין לך נוגע בעדות גדול מזה... אבל בעדותו זאת הוא מתרץ קושיות רבות שיש על מחבר הקיצור סמ"ג. רבי חיים יוסף דוד אזולאי ב'שם הגדולים' קיבל את עדותו של המדפיס בעל כתב היד, וכותב בקצור נמרץ: 'קצור סמ"ג שנדפס בזמננו נראה שקיצרו הרב מחבר הסמ"ג עצמו' אך ככל הנראה את ההוצאה הראשונה של באזל רצ"ג לא ראה ולא ידע עליה כלל, הוא רק ראה רק את ההסכמה וההקדמה של המהדורה הראשונה שנדפסה בשם זה בזמנו, אבל את הספר עצמו לא ראה כי אחרי שראה בהקדמה שכל הספר אינו אלא לשון הסמ"ג בקיצור לא היה לו מה לחפש שם, יש להניח שאילו היה החיד"א שם עין מקופיא תוך דפדוף בספר, היה מפקפק בעדותו של המו"ל מקרלסרוא, והיה תמה גם הוא על הנכתב שם. ויש דעות נוספות שהגוי הזה שלמעשה חלק משנות חייו היה כומר הכניס בספר דעות נוצריות כדי להטעות יהודים שילמדו בספר ויטעו אחרי דעות הנצרות???