דגלנו למגויסים. סיון תש"ח על האדמו"ר "האמרי אמת" מגור.

גליון. עיתון. דגלנו למגויסים. בטאון לתנועת צעירי אגודת ישראל הנוער האגודתי בארץ ישראל. גליון ד' סיון תש"ח(1948). תל אביב. " כ"ק האדמו"ר מגור זצוק"ל. עם תמונת האמרי אמת מגור. רבי אברהם מרדכי אלטר. כתבות על האדמו"ר מודעת אבל. מהסתדרות צא"י. בא"י. כמו כן כתבות על המלחמה. תמונות חרדים באימוני קרב. חרדים סוללים את דרך בורמה. "מכתב מהריי"ץ מחב"ד על המלחמה". וכן מודעת מאורשים רבי דן טאוב בן האדמו"ר ממודזיץ לימים האדמו"ר ממודזיץ הנחלת דן. וכן מודעת מז"ט לאדמו"ר ממודזיץ.

מצב בינוני-טוב. מעט קרעים. קצתם עם חסר בטקסט. הדבקות בסימני הקיפול

רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו - שבועות תש"ח, 1866–1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת". במשך 43 שנה שימש כאדמו"ר של חסידות גור וכאחד ממנהיגי היהדות החרדית כולה. בימיו הגיעה חסידות גור לשיא התפשטותה, ויש האומדים את מספר חסידיו לפני השואה ביותר ממאה אלף. נודע כתלמיד חכם גדול וכביבליוגרף. בספרייתו שאבדה בשואה היו עשרות אלפי ספרים. מכונה האמרי אמת על שם ספרו שיצא לאור אחר פטירתו רבי אברהם מרדכי הנהיג את עדתו בין שתי מלחמות העולם, אחת התקופות הקשות ליהדות פולין החרדית שנאבקה בתופעות המודרנה והחילון שחדרו לפולין בעוצמה רבה. הוא פעל לביצור חיי הדת בצד הקמת מוסדות וארגונים חדשים בהתאם לרוח התקופה. היה ממייסדי אגודת ישראל ועמד בראש מועצת גדולי התורה של התנועה. גבולות השפעתו חרגו אף מעבר לחסידות גור. לפעילותו במשך שנותיו הארוכות כאדמו"ר יש חלק מרכזי בעיצוב פניה של חסידות גור ושל היהדות החרדית כולה עד היום. ביקר בארץ ישראל חמש פעמים והתכונן לעלות אליה, אבל נאלץ לחזור בלחץ חסידיו בפולין. בהשפעתו עלו מאות משפחות מחסידי גור בתקופת העלייה הרביעית. ב-1940 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה הצליח להימלט מפולין ולעלות לארץ ישראל, ובשנותיו האחרונות התגורר בירושלים. רבים מצאצאיו ומחסידיו נספו בשואת יהודי פולין.