מכתב רבי דוד צבי חן אב"ד צ'רניגוב - "סמיכה לרבנות" לתלמיד ישיבת ליובאוויטש - שנת תרע"ט

מכתב "סמיכה לרבנות" (13 שורות) בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של רבי "דוד צבי בהרב ר' פרץ זצלה"ה חן". "טשערניהאוו" (צ'רניגוב Chernigov), עטר"ת [1919].
סמיכה לרבי "אלכסנדר סענדער ב"ר הילל יודאס[ין]". סמיכה זו נכתבה עוד בחיי האדמו"ר הרש"ב, ובה כותב הרד"צ שהיה מגדולי רבני חב"ד באותן השנים, על "האברך המופלג בתורה ויראה... מכיר אני אותו שלמד בעירי בהתמדה גדולה, ומקדם שישב בשבת תחכמוני בליבוויטש מבחורי חמד התמימים שישבו באוהל התורה והיראה בצל כ"ק אדמו"ר מליבווטש שיחי' לאי"ט [שיחיה לאורך ימים טובים], ועתה ע"פ פקודתו לומד בחרסאן בחיבור התמימים שיושבים, והצליח לו ד' בלימודו... ולזאת הנני להסמיכו... שהוא ראוי להיות רב ומורה ולסדר גו"ק [גיטין וקידושין]... וראוי לסמוך על הוראתו אפילו למהדרין...".
הרד"צ – רבי דוד צבי חן (תר"ו-כסלו תרפ"ו 1846-1925), גאון מופלג מגדולי רבני חב"ד. מהדמויות המפורסמות בחסידות חב"ד, ונודע בקדושתו וביראתו. אחד משלשת הרבנים היחידים שהוסמכו לרבנות ע"י האדמו"ר המהר"ש. בשנת תרמ"ג הוכתר לרב העיר צ'רניגוב, על מקום אביו רבי פרץ חן אב"ד צ'רניגוב. בימי מלחמת העולם הראשונה אירח בעירו ובביתו קבוצה של תלמידי ישיבת "תומכי תמימים", שהקימו סניף לישיבה. בשנת תרפ"ה בערך עלה לארץ ישראל והרביץ תורה בישיבת "תורת אמת". קברו נמצא בחלקת רבני חב"ד בהר הזיתים. מצאצאיו משפחות גדולות, חסידים ואנשי מעשה. בנו רבי מנחם מנדל כיהן ברבנות העיר ניעזין. נכדתו "זלדה המשוררת" כתבה מספר שירים על דמותו המרשימה ומתארת אותו כדמות "אברהם אבינו".
מקבל הסמיכה: רבי אלכסנדר סנדר יודאסין, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים. מחשובי תלמידי ישיבת "תומכי תמימים". בקיץ תרע"ד היה בין חמשה ה"תמימים" ששהו יחד עם אדמו"ר הרש"ב בנאות דשא בזאולשא. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לעיר צ'רניגוב אצל הרד"צ חן, עד שעבר לחרסון והקים שם סניף של ישיבת תומכי תמימים. התחתן בשנת תרפ"א, ומסדר הקידושין היה רבי לוי יצחק שניאורסון (אבי הרבי מליובאוויטש). כיהן ברבנות ברוסיה והיה ממקורבי אדמו"ר הריי"צ. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת נווה צדק בתל אביב. כיהן כרבה של יפו במשך כמעט יובל שנים על מקומו של רבי שניאור זלמן סלונים. חיבר את הספרים "תומכי תמימים" על הש"ס ו"הלקח והלבוב" ביאור על התניא. נפטר בשנת תשמ"ג.
דף, 21 ס"מ. 13 שורות בכתב ידו. מצב בינוני. כתמים ובלאי. נקבי תיוק.