מסמך בחתימת הרב מראדישקוביץ רבי שאול בנימין הכהן, מייסד תלמוד תורה "עץ חיים" - אודות מחלוקת ה"חצר" - ירושלים, תרכ"ה

מסמך היסטורי, שטר בוררות בחתימות רבי "שאול בנימין הכהן", רבי "יהודה ליב יעב"ץ", רבי "יצחק יעקב סופר חאסלאוויצער" ורבי "אריה ליב הכהן". ירושלים, תמוז תרכ"ה [1865].
שטר בוררות בפרשת "מחלוקת החצר" הידועה, שהתלקחה בירושלים נגד הרב מראדישקוביץ רבי שאול בנימין הכהן, בשנות השישים של המאה ה-19. החותמים מקבלים כאן על עצמם לדון לפני הרבנים רבי מאיר אויערבך אב"ד קאליש [בעל "אמרי בינה"], רבי שמואל סלאנט ורבי משה נחמיה כהנוב, ולקבל את פסק דינם כפי שיורו להם לעשות. בשולי המכתב חתימות עדות על חתימות בעלי הדין, בחתימת העדים: רבי "יוסף בן יעקב סגל" ורבי "חנוך בן זאב".
הגאון רבי שאול בנימין הכהן קרליץ מראדישקוביץ, מקים "תלמוד תורה וישיבת עץ חיים" בירושלים, תלמיד רבי יצחק מוואלוז'ין. כיהן כמו"צ בעיר ראדישקוביץ. עלה לירושלים בשנת תרי"ז בערך (1857), ועם בואו הקים וביסס "תלמוד תורה" מרכזי בעיר. היה זה חידוש אשר שינה את סדרי העיר, שכן עד אז היו ה"מלמדים" מלמדים את הילדים ב"חדר" בביתם, ללא פיקוח מרכזי. בהקמת ישיבת "עץ חיים" השתתף עמו הגאון רבי שמעון זרחי אב"ד טאבריג (תקמ"ח-תר"כ). רבי שאול בנימין פעל רבות לביסוס הכלכלי של ישיבת "עץ חיים", ואף רכש "חצר" לביסוס קרן קיימת לטובת הת"ת. בשנת תרכ"ג התעוררה מחלוקת גדולה נגדו, מכיון שרשם את ה"חצר" על שמו הפרטי [כמקובל אז, לפי תנאי החוקים של השלטון העות'מאני, שלא אישר רישומי בעלויות על שם מוסדות ציבוריים חדשים], ולא היה מוכן לתת לרבני העיר מסמך נגדי, בו הוא מאשר שה"חצר" אינה רכושו הפרטי. מאמרים רבים נכתבו בעתונות אותה תקופה (בעתון "המגיד" ועוד) בעד ונגד הרב מראדישקוביץ. היו גם שהעלילו על הרב מראדישקוביץ כי הוא זומם להכניס לימודי השכלה בתכנית הת"ת. רבני ירושלים פרסמו את דעתם בחוברת "אמת ומשפט" (ירושלים, תרכ"ג), הצד שכנגד פרסם קונטרס אחר באותה פרשיה בשם "דמעת העשוקים" (ירושלים, תרכ"ד), "על דבר הקונטרס הנדפס בלא אמת ומשפט...". מחלוקת זו הסתעפה לדרישות לפיקוח הרבנים על הכספים הנגבים עבור ישיבת "עץ חיים" ועבור החובות על רכישת אותה ה"חצר".
פרטים חשובים מדיונים אלו מתגלים במסמך החשוב שלפנינו. בהמשך נסע רבי שאול בנימין בשנת תרל"א לארה"ב כשד"ר של ישיבת "עץ חיים" יחד עם רבי אריה ליב הכהן, בשליחותם של ה"אמרי בינה" ורבי שמואל סלנט, ועם הזמן הצליח לפרוע את כל החובות המוזכרים במסמך שלפנינו, שנטל עבור רכישת אותה ה"חצר".
ראה עוד אודות פרשה זו: הרב רפאל קצנלבוגן, "באר ראי - תולדות החינוך המקורי במשך הדורות" (ירושלים, תשנ"ז, פרק לח, עמ' רלה-רמב); יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 828-829; פ' גרייבסקי, זכרון לחובבים הראשונים, יג, "החצר מראדישקוביץ", עמ' 115-116.
דף 29 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ומעט בלאי.