מכתב רבני ירושלים - ירושלים שנות התר"מ - אודות לימודי הכשרה מקצועית לנערים

מכתב רבני ירושלים ראשי ישיבת "עץ חיים", אל הגאון רבי שמחה בונם סופר אב"ד פרשבורג. ירושלים, [שנות התר"מ בקירוב].
מכתב פולמוסי חריף [כפי הנראה לא נשלח]. בשולי הדף נקרעו שמות החותמים, אך נותרו שרידים מחתימת ידו של ראש ישיבת "עץ חיים" הגאון רבי "משה נחמיה כהנאוו".
תוכן המכתב: ביקורת חריפה נגד בני כולל אונגרין שיצאו למלחמה נגד ישיבת "עץ חיים", בעקבות היוזמה להקמת מסגרת להכשרה מקצועית, לנערים מבוגרי הת"ת שלא ראו סימן ברכה בלימודם. מסגרת זו עמדה לקום ע"י ראשי "תלמוד תורה וישיבת עץ חיים", ביוזמת ובמימון השר משה מונטיפיורי. במכתב שלפנינו מתארים ראשי הישיבה את המסגרת החדשה, במילים הבאות: "...להביא תחת השגחותינו מורים יראי ה' אשר ילמדו עם איזה נערים מהת"ת אשר לא יצלחו לתורה, גם לשון ערבי המתהלכת בארצנו. אנחנו בהסכמת גאוני עירנו חפצנו למלאות רצון השר הצדיק סיר משה מונטיפיורי הי"ו... ונבחר שני מלמדים יראי ה' באמת, שילמדו עם הנערים אשר לא ראו עד כה סימן ברכה בלימודם, וסוף סוף ילמדו איזה אומנות, ללמדם לשון ערבי...". הם כותבים ומספרים על השערוריה אשר נהייתה בעיר ע"י בני כולל אונגרין, אשר יצאו במלחמת חרמה נגד ת"ת עץ חיים, והודיעו כי מי שישלח את בניו ללמוד בת"ת או בישיבה, יוסר מעמדו כחבר ה"כולל" ולא יקבל חלוקת כסף מה"כולל". הרבנים כותבים כי בעקבות כך הסירו את תכנית הקמת המסגרת הנ"ל והם מוכנים להחזיר את הכסף למונטיפיורי, אך עם כל זאת המחלוקת והמריבות ממשיכים ע"י כמה אנשים מחברי כולל אונגרין, המבעירים את העיר "ויאמרו להכות נפש כל אשר יתן יד לדבר הזה".
בלשונות החריפים של המכתב ניכרים הכעס והקנאה בבני הכולל ההונגרי העשיר "היושבים על סיר הבשר", אשר ניהלו ממלכה בפני עצמה בעיר ירושלים, והיו כפופים רק לרבני הונגריה, ולא היו ממושמעים לרבני העיר ירושלים [שהיו ברובם מיוצאי ליטא ופולין] - "...נאלצים אנחנו למרות רוחנו להדאיב נפשו הטהורה ולהשמיעהו תועבות אחדים מבני כולל אונגרין היושבים פה על סיר הבשר, וכל ישעם וחפצם לעשות את ירושלם כמרקחה... כי מי כמוהו אשר לו העוז לייסר את אלה באמרי פיו, ולמנעם מלחלל שם שמיים וזכר ירושלם בפרהסיא...".
דף 26.5 ס"מ. מצב בינוני, קרעים ובלאי. קרע גדול בפינה הימנית התחתונה, למחיקת שמות החותמים על המכתב החריף, עם שרידי חתימת-ידו של ראש הישיבה הגאון רבי משה נחמיה כהנוב.
רבי משה נחמיה כהנוב (תקע"ז-תרמ"ז), מגדולי גאוני ליטא וירושלים. אב"ד ור"מ חסלוביץ, בסוף שנת תרכ"ג עלה לירושלים ומונה לראש ישיבת "עץ חיים" וראב"ד בבית דינו של רבי שמואל סלאנט. העמיד תלמידים הרבה. חיבר י"א ספרים, המפורסמים שבהם "נתיבות השלום", "שאלו שלום ירושלים" ו"שנת השבע".