מכתב ראשי "ועד הכללי" בארה"ב, אל רבי יעקב שאול אליָשָר - בפולמוס המוסדות של ר' מיכל הכהן - גילויים על יחס "ועד ...

מכתב ראשי "ועד הכללי" בארה"ב, אל רבי יעקב שאול אליָשָר - בפולמוס המוסדות של ר' מיכל הכהן - גילויים על יחס "ועד הכללי" בירושלים אל המהרי"ל דיסקין - ארה"ב, תרנ"ד
העתק מקורי של מכתב חשוב ולא ידוע, שנשלח מארה"ב לארץ ישראל, אל הראשון לציון רבי יעקב שאול אליָשָר – היש"א ברכה, מאת אנשי "וועד הפועל מגבאי מחזיקי עניי ארץ ישראל וועד הכללי אשכנזים פרושים וחסידים פה נויארק". ניו יורק, [תרנ"ד 1893-1894 בקירוב].
נכתב על גבי נייר מכתבים רשמי של הרב דוב בער אברומוביץ מרבני ניו יורק ומראשי "וועד הכללי". כפי הנראה חלק מההעתקה היא בכתב ידו של רבי דוב בער בעצמו. בראש הדף כותרת בכתב-יד "העתקה מגוף המכתב בכתב רש"י".
מכתב זה נכתב כנראה בעת הפילוגים במוסדות בירושלים, בראשית שנת תרנ"ד (1893), כאשר הסופר רבי מיכל הכהן ששימש תחילה כמזכיר במוסדות העדה האשכנזית ומהעסקנים הנמרצים בעיר, הודח עם בנו ועם חתנו רבי חיים מיכל מיכלין, מתפקידיהם ומשרותיהם בת"ת "עץ חיים" ו"ביקור חולים האספיטל". המודחים עברו לשרת את הציבור הספרדי כמזכירי המוסדות "משגב לדך", יחד עם "רשימות התורמים" של מוסדות האשכנזים, ועשו ככל אשר לאל יכולתם לפגוע במגביות המוסדות שמהם הודחו.
המכתב שלפנינו מתייחס למכתב שפורסם בעתון "הצבי" ע"י שלשת המזכירים המפוטרים, בו מופיעים טענות והשמצות נגד רבי שמואל סלאנט, ובמכתב שלפנינו הם עונים לדברים שנאמרו באותו מכתב בשמו של הרב אליָשָר: "...מי כמוכם יודע את צדקת רבינו הגאון סאלאנט, אשר כל פרוטה ופרוטה יביא בחשבון צדק, ואם יבואו לכתוב בשם הדר"ג דברים כאלו הבוטים כמדקרת חרב...".
ראשי ה"ועד הכללי", כותבים על טענת שלשת המזכירים "כי תובעים המה את עדת האשכנזים לד"ת [לדין תורה]. אמנם כן מי לא יסכים לזה... אם יזמינו לד"ת, למה להם לדייק כמה פעמים שהד"ת יהיה לפני הגאון מבריסק דווקא? אין זאת רק כי יודעים המה כי אחינו האשכנזים לא יתרצו לזה, וטעמם ונימוקם עמהם, כי הגאון האמיתי מבריסק שליט"א [המהרי"ל דיסקין] עם רוב קדושתו וחסידותו, רחוק הוא מאד מכל מעשה סופרים האלה, ובכלל רחוק הוא מכל הנהגת ירושלים... וביחוד בדבר הקופות הלא א"א להביא הדבר לפניו שליט"א, באשר הוא נוגע בדבר, כאשר ידוע לכם ולנו. כמה דיו נשפך וכמה קולמוסים נשתברו על דבר הקופות של הגאון הנ"ל אשר יסד לשם בית מחסה ליתומים... וכל רב וצורב נדיב או נכבד אינו נוחה דעתו מהשגת גבול קופת רמבעה"נ, וכל קיומם של הקופות האלו הנושאים עליהם שם בית מחסה ליתומים, אינם רק מפני כבודו של אותו זקן...". בהמשך המכתב הם מביעים תמיהה על ההתייחסות לדברי "שלשה נערים" המעמידים פנים כאילו יש להם סכסוך עם בית הועד הכללי, "וכעת באים המה לעשות כבוד רבינו הגאון הצדיק מבריסק ממלא מקום שלשת הנערים... למה לא תשימו רסן בפי הסופרים כותבין וכוזבין האלו...".
נייר מכתבים רשמי, 27.5 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים ובלאי.