מכתב הגאון רבי טעבלי מליסא – לראשי קהילת ליסא - הארחוב, תקל"ה

מכתב ארוך ומעניין מאת הגאון הנודע רבי דוד טעבלי אב"ד ליסא, שנכתב לראשי קהילת ליסא בערב-בואו לכהן ברבנות העיר. הארחוב (הורוכוב, גליציה), ערב ראש חודש אב תקל"ה [1775].
מכתב זה נכתב בסוף ימי כהונתו כרב בעיר הארחוב, ובחתימתו הוא כבר חותם את עצמו כאב"ד העיר ליסא: "דוד הוא הק' טעבלי מבראד אב"ד דק' ליסא יצ"ו". רבי דוד טעבלי כותב על אהבתו לעיר ליסא [שהיתה אז עיר מלאה חכמים וסופרים], על כך שהוא מפסיד ומפזר כסף רב בהכנותיו למעבר לעיר ליסא מהעיר הארחוב (שהיא במדינה אחרת), והוא כותב כי הכל שוה בעיניו כדי שיזכה להגיע לקהילת ליסא. הוא מספר על מחלת זוגתו הרבנית, ועל קשיי ההתארגנות למעבר מעיר לעיר, ומציין כי הוא מקווה מאד שיוכל להגיע לליסא לזמן הנקוב בכתב הרבנות שלו.
הגאון הנודע רבי דוד טעבלי אב"ד ליסא (נפטר טבת תקנ"ג 1792), מגדולי גאוני הדור בתקופת הנודע ביהודה. בנו של רבי נתן נטע אב"ד ברודי, ואחד מ"עשרה חכמי בראד" שהיו מעורבים בפרשת הגט מקליווא. כיהן ברבנות בזסלב ובהורחוב, ובשנת תקל"ד בערך נבחר לכהן ברבנות העיר הגדולה ליסא. עם זאת, במכתב שלפנינו, שנכתב בקיץ תקל"ה, מפורש שטרם הגיע בפועל לעיר ליסא [בבית דינו בעיר ליסא כיהן עוד דיין חשוב ששמו היה כשם רב העיר "דוד טעבלי", וחתימות שניהם נמצאו לפעמים בפסק דין אחד, כשהשינוי בין חתימותיהם הוא שהשני היה חותם "דוד טעבלי במוהר"ם מגרידץ", ורב העיר היה חותם ע"ש עיר מולדתו ברודי: "דוד טעבלי מבראד"].
כל גדולי הדור סרו למשמעתו ומכל קצוי הארץ באו להתדיין לפניו ולשמוע ממנו דעת תורה. רבי דוד טעבלי חתום בהסכמות לספרים רבים, ובספרי שו"ת שונים מופיעים מכתבים ממנו ופסקי הלכה בשמו. נשא ונתן בהלכה עם גדולי הדור ובפרט עם הגאונים: הנודע ביהודה, רבי משולם איגרא, רבי חיים כהן מלבוב, רבי מאיר פוזנר משוטלנד בעל ה"בית מאיר", רבי מאיר ווייל מברלין ורבי עקיבא איגר [שהיה מתלמידיו החביבים, כאשר למד אצלו בימי ילדותו בעיר ליסא]. אחד מתלמידיו המפורסמים הוא הגאון הנודע רבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם".
נודע במלחמתו נגד ההשכלה, והתפרסם במאבקו במשכיל נפתלי הירץ ויזל וספריו (לאחרונה התפרסמה ההתכתבות בינו לבין בעל ה"הפלאה" בענין זה, ראה קובץ בית אהרן וישראל, גליון מו, עמ' קמז-קנו, וראה עוד אודות כך: גליון מד, עמ' קיד-קלא; גליון מה, עמ' קכז-קלג).
פעל רבות להשקטת הפולמוס נגד תנועת החסידות, ודבריו היו נשמעים בין גדולי דורו. בספרות ההיסטורית של חסידי פולין מופיעים שני סיפורים בהקשר לכך: בספר "שם הגדולים החדש" (מערכת גדולים, אות פ', ערך רבי פנחס בעל ה"הפלאה") מביא בשם רבי צבי הירש הלוי בעל "ליקוטי צבי", שיש בידו מכתב שכתב בעל ה"הפלאה" לרבי דוד טעבלי מליסא, בו הוא מבקש מרבי דוד טעבלי שיפנה לרבי יוסף מפוזנא חתן הנודע ביהודה, שיבקש מחותנו אב"ד פראג שלא יצער את הרב הקדוש רבי מיכל מזלוטשוב, "כי אחי הגאון החסיד מו"ה שמעלקי זצ"ל מניקלשבורג העיד עליו שכל כוונותיו לשם שמים, לכן אל יבטל אותו צדיק מעבודתו".
במקום אחר מסופר: "כי כאשר חלק הגאון הנודע ביהודה על ספר 'תולדות יעקב יוסף' ורצה לגזור החרם שישרפו הספר, כתבו הה"ק הרבי ר' שמעלקא ואחיו בעל ה"הפלאה", אל הגאון ר' טעבלי מליסא ובקשו ממנו שהוא ישתיק המחלוקת, וכתב הגאון רבי טעבלי מכתב להנודע ביהודה לאמור: אל תתגרה בתלמידי הבעש"ט ותלמידי המגיד ממעזריטש, הגם שאין דרכיהם דרכנו, מכל מקום כוונתם רצויה לשמים והנח להם, והנודע ביהודה נשא פנים לדבריו ושתק" (שמן הטוב, פיעטרקוב תרס"ה, עמ' 94, אות פה, בשם הקדמת ספר נפש דוד).
בספרו "נפש דוד" על התורה, שנדפס בפרמישלה תרל"ח, מביא רבי דוד טעבלי רעיון בשמו של המגיד ממזריטש: "וע"ד הרמז הנה שמעתי אומרים בשם הרב המגיד ר' דוב בער ממעזריטש זצוק"ל..." (נפש דוד, פרשת וירא, דף ו/1).
דף כפול. כ-22.5 ס"מ. כתיבת ידי סופר וחתימת ידו של הרב. מצב טוב-בינוני. פגם במרכז הטקסט, משוקם בהדבקת נייר שקוף. כתמים וקמטים. סימני קיפול. בצדו האחורי של הדף: רישום כתובת ושרידי חותמת שעוה.