מכתב שו"ת בכתב ידו וחתימתו של בעל ה"ערוך לנר"

מכתב (2 עמ', כ-40 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "יעקב" עטלינגר, בעל ה"ערוך לנר". [אלטונה, תרכ"ח בערך 1868].
תשובה בדברי תורה בסוגיית "ביקור הקרבן" וענינים נוספים, שנשלחה "לחתני הרב נ"י" [כנראה, לחתנו רבי ישראל מאיר פריימן אב"ד פילעהנע – ראה להלן], והוא חותם בסופו "כ"ד חמיך הקטן יעקב".
ה"ערוך לנר" מעתיק לו מ"ליקוטיו" למסכת פסחים [ספר חידושיו על הש"ס]: "...כן כתבתי בלקוטי. ומזה תראה חתני נ"י כי כוונתי לדבריך ויפה כתבת ובפרט בהקושיא... שהוא באמת קושיא עצומה ושמעתי אותה זה איזה שנים מת"ח א' מקעניגסבערג (שמו כעת נשכח ממני)...".
המכתב ללא תאריך, אך בתוך הדברים מציין ה"ערוך לנר" ספרים חדשים שנדפסו בשנים תרכ"א-תרכ"ח. הוא מביא את דברי הנצי"ב בספרו "העמק שאלה" על השאילתות: "מה שכתבת שמהשאלתות ראי'... כן כתב ג"כ הפי' העמק שאלה מהגאון אב"ד דק"ק וולאזין נ"י הנדפס מחדש על השאלתות..." [השאילתות חלק בראשית שמות, נדפס בשנת תרכ"א]. והוא מביא את חידושי הר"ן על מסכת שבת שנדפס "כעת" בווארשא: "שזה איזה שנים כתבת לי פי'[רוש] מתניתין דשבת על... והבאת ראי'[ה] מירושלמי נגד פי' רש"י, וישר בעיני הפי'[רוש] מאוד, וכתבתיו אז לר"ע לעהרען נ"י [רבי עקיבא לעהרן מאמשטרדם] בשמך, וכתב לי ששמע פי' זה בשם הגר"א ז"ל, ושוב ראיתי מהגאב"ד דק"ק לעמבערג נ"י [בעל ה"שואל ומשיב"] בהסכמה שנתן לפי' בן הגאב"ד דק"ק ווירצבורג נ"י על הערוך [ספר למוד ערוך, לרבי שלמה במברגר], שהזכיר ג"כ פי'[רוש] זה והלעיג עליו. אמנם כעת נדפס בווארשא פי' הר"ן על שבת... ומצאתי שם פי'[רוש] זה בשם רבינו יהונתן ז"ל, ושוב הביא פי' רש"י וסיים 'והראשון עיקר'. נזכרתי עתה בזה, באשר שזה מקרוב כתב לי חתני וגיסך הרב מ"ה זלמן כהן נ"י פי' זה ששמע מלמדן אחד וכתבתי לו כנ"ל..." [ספר חידושי הר"ן על שבת, נדפס בוורשא שנת תרכ"ב, והסכמתו הנ"ל של רבי יוסף שאול נתנזון אב"ד למברג, נדפסה בספר "למוד ערוך" על מסכת שבת, פיורדא, תרכ"ח].
הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגר (תקנ"ח-תרל"ב, 1789-1872, אוצר הרבנים 9805), רב ראשי של אלטונה והגלילות ואב"ד אלטונה, מהבולטים שבמנהיגי יהדות גרמניה ומגדולי הלוחמים ברפורמה. בצעירותו כיהן כר"מ בישיבתו של אביו רבי אהרן עטלינגר בעיר קרלסרוא, והיה מתלמידיו המובהקים של רב העיר רבי אשר וואלרשטיין בן ה"שאגת אריה". למד גם בישיבת ווירצבורג אצל הגאון רבי אברהם בינג, והיה חברם של החכם יצחק ברנייס מהמבורג ורבי אלעזר ברגמן מירושלים.
בשנת תקפ"ח בערך נתמנה כראש ישיבה ורב ב"קלויז" בעיר מנהיים, ובשנת תקצ"ו עבר לכהן כרב בקהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וונדסבק), שם הקים ישיבה חשובה. רבי יעקב עטלינגר עסק כל ימיו בהרבצת תורה, וגדולי הרבנים בגרמניה היו תלמידיו, הידועים מביניהם: רבי שמשון רפאל הירש; רבי עזריאל הילדסהיימר; רבי צבי בנימין אויערבך אב"ד הלברשטט בעל "נחל אשכול"; רבי געטש שלזינגר מדייני המבורג; רבי אליהו מונק מדייני אלטונה ובנו רבי יהודה מונק אב"ד מארבורג; רבי זאב יצחק הלוי דינר מקלן בעל מחבר "לכבוד עמודי התורה"; רבי משה ווייסקופ רבה של פריז; ועוד תלמידים ידועים שפיארו את קהילות אשכנז בדורם.
מחבר הספרים: "ערוך לנר" על מסכתות הש"ס, "ביכורי יעקב", שו"ת "בנין ציון", "מנחת עני" על התורה ועוד. מייסד ועורך הבטאון האורתודוקסי "שומר ציון הנאמן". ספריו נלמדים עד היום בהיכלי התורה, ודבריו מובאים רבות בספרי הפוסקים. כבר בדורו נחשב כאחד מגדולי הפוסקים ושאלות הלכתיות הופנו אליו מירושלים ומרחבי העולם היהודי. רבי יוסף שאול נתנזון כתב בכמה היתרי עגונות, שאינו מסכים להתיר אלא אם יצטרף אליו "הגאון מאלטונא" ("שואל ומשיב", תליתאה, ח"ב, רט"ז; ח"ג, פ"ז). בין רבני אשכנז הוא היה הסמכות העליונה, ואפילו הגאון מווירצבורג מהרי"ד במברגר כתב עליו: "ומאז נהגתי להביא כל הדבר הקשה לאחד מגדולי הדור, המהר"ם קארגוי ז"ל ומחותני הרב הגאון מו"ה יעקב עטלינגער... לפניהם הצעתי כל דבר הקשה" (שו"ת יד הלוי, ירושלים תשמ"ח, עמ' ס). לאחר פטירתו ופטירת ה"כתב סופר" באותה שנה, כתב עליהם האדמו"ר רבי מנחם מנדל מדעעש, שהם היו "צדיקי הדור" (מעגלי צדק, ח"א, פרשת וארא).
מקבל המכתב שלפנינו הוא כנראה חתנו הגאון רבי ישראל מאיר פריימן (תק"צ-תרמ"ד), אב"ד פילעהנע ואוסטרובה (מחוז פוזן), מחבר ספר "ענפי יהודה" על ספר "והזהיר". התכתב רבות עם חמיו ה"ערוך לנר" בסוגיות שונות, וחלק מאותן התכתבויות נדפסו בשו"ת בנין ציון, בעיקר בחלק השלישי במהדורה החדשה של "ליקוטי תשובות - בנין ציון" (הוצאת "דבר ירושלים", ירושלים, תשס"ב). תשובה זו שלפנינו לא נדפסה במהדורה החדשה של בנין ציון. אולם באותה מהדורה מופיעה תשובה אחרת שנשלחה לרבי שלמה במברגר, בחודש אלול תרכ"ח (שו"ת בנין ציון, חלק ג' - ליקוטי תשובות, סימן קכא), ובה ביקורת והשגות על דברי ה"שואל ומשיב" בהסכמתו הנ"ל לספרו של הרב במברגר, שנדפס באותה שנה. מתוך אותה תשובה מתברר כי קודם לכן התכתב הערוך לנר עם חתנו רבי ישראל מאיר פריימן בענין זה, וקטעים מאותה התכתבות שלפנינו מובאים באותה תשובה. מסתבר אם כן, שמקבל המכתב שלפנינו הוא חתנו רבי ישראל מאיר פריימן הנ"ל, והמכתב שלפנינו נכתב לפני חודש אלול תרכ"ח.
[1] דף. 21 ס"מ. 2 עמ' כתובים, כ-40 שורות. נייר מכתבים דק וכחלחל, מצב טוב. קמטים וכתמים קלים.