שני "כתבי הכתרה" - להכתרת רבי חיים מוולוז'ין לרבנות העיר - וולוז'ין, תקמ"ב, תקמ"ה

דף בכתב-יד - "כתב הכתרה" מנכבדי קהילת וולוז'ין הממנים את רבם הגאון רבי חיים מוולוז'ין לתקופת כהונה בת שלוש שנים החל מחודש אייר תקמ"ב [1782] ועד לחודש אייר תקמ"ה [1785]; עם "כתב הכתרה" נוסף הממנה אותו לשלוש שנים נוספות, החל מחודש אייר תקמ"ה [1785] ועד לחודש אייר תקמ"ח [1788].
בצדו האחד של הדף, נכתב "כתב ההכתרה" הראשון, כשעליו חתומים נכבדי העיר וולוז'ין:
"בהתאסף ראשי עם קודש וכל העדה כולם קדושים עלה במוסכם כולנו כאיש אחד נחנו, אלופי ראשי קציני מנהיגי קהלתינו בצרוף כל אלופי יחידי סגולה השייכים לכל דבר שבקדושה ובצרוף אלופי ראשי ישובים דקהלתינו, כולנו בפה אחד לקבל את כבוד הרב המאור הגדול המפורסם מ' חיים נ"י שם תהלתו לרב ואב"ד בקהלתינו והסביבה עוד משך שלשה שנים מהיום דלמטה ככל משפטי הרבנות וככל חוקותיו יתנהג, ולראי' באנו עה"ח אנחנו אלופי ראשי מנהיגי הקהלה בצרוף אלופי י"ס [יחידי סגולה] ובצרוף א'[לופי] ראשי ישובים דקהלתינו, היום יום ה' ד' אייר שנת מבש"ר היא שנת תקמבי"ת [=תקמ"ב] לפ"ק פה ק"ק וולאזין יצ"ו".
על החתום באו ראשי הקהל, הרבנים: "דובער ב"ר יהודא ידל זצ"ל", "ארי' ליב בהר"ר יצחק זצ"ל", "יונה אברהם בהר"ר יהודה ידל זצ"ל", "שמואל בהר"ר אברהם זצ"ל", "אברהם בהר"ר אהרן זצ"ל", יהודה ליב במהור"ר מרדכי", "דוב בער בא"א כהר"ר יוסף יצ"ו", ארי' ליב במהור"ר יצחק אייזק זצ"ל".
מעבר לדף "כתב הכתרה" נוסף בנוסח דומה, מיום ב' ג' מרחשון תקמ"ה, המאריך את כהונתו של רבי חיים לשלוש שנים נוספות מתום כתב המינוי הקודם: "דהיינו מיום ד' אייר תקמ"ם ה"א [=תקמ"ה] לפ"ק עד זמן ד' אייר תקמ"ם חי"ת [=תקמ"ח] לפ"ק...".
על החתום באו ראשי הקהל, הרבנים: "אברהם בהר"ר אהרן זצ"ל", "דוב בער בא"א כהר"ר יוסף", "עוזר בהר"ר נפתלי זצ"ל", "יהודא ליב במ' מרדכי זצ"ל", "ארי' ליב במהור"ר יצחק אייזק זצ"ל", "אהרן זעליג במהור"ר מיכאל ז"ל", "שמואל בהר"ר אברהם זצ"ל".
הגאון רבי חיים מוולוז'ין (תק"ט-תקפ"א), תלמידו המובהק של הגר"א מווילנא, ומייסד ישיבת וולוז'ין שהיתה ל"אם הישיבות" בליטא. נולד בוולוז'ין לאביו רבי יצחק שהיה פרנס הקהילה. בצעירותו למד אצל רבי רפאל הכהן מהמבורג, בעל "תורת יקותיאל", בעת שכיהן כרב במינסק. בהמשך למד אצל הגאון בעל "שאגת אריה" בתקופת כהונתו השניה ברבנות וולוז'ין.
בסביבות שנת תקל"ד, בעת היותו כבן כ"ה שנים, נתמנה רבי חיים לרבה של וולוז'ין - עיר הולדתו. הוא שימש ברבנות זו עד שנת תקמ"ט, אז עבר לכהן כרב העיר וילקומיר. בוילקומיר כיהן רק כשנה, ובעקבות התנגדות של כמה מבני העיר, חזר לכהן כרבה של וולוז'ין עד יום פטירתו.
כפי המנהג הרווח בימים ההם, קבלת רב היתה בהסכם התקף לשלוש שנים בלבד (ראה שו"ת חתם סופר, אורח חיים, סימן ר"ו: "נוהגין ברוב תפוצות ישראל לכתוב שטר הרבנות על זמן, יש על שלש שנים ויש על חמש שנים. והטעם לפי דמבואר בחו"מ סימן של"ג שאסור להשכיר עצמו יותר מג' שנים, דא"כ יצא מכלל שכיר ונכנס לכלל עבד, ואסור למכור עצמו בעבד עברי"). לאחר שלוש שנים היו מתאספים ראשי הקהל להכתיר מחדש את הרב וחותמים עמו על הסכם לעוד שלוש שנים. כתבי ההכתרה שלפנינו הם לשלוש השנים שבין שנת תקמ"ב לשנת תקמ"ה, ולשלוש השנים משנת תקמ"ה עד שנת תקמ"ח.
דף כפול, [2] עמ' כתובים. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. בלאי וקרעים בשוליים. סימני קיפול.