מכתב תשובה הלכתית בכתב ידו וחתימתו של בעל ה"שואל ומשיב" – לבוב, תרי"ב

מכתב ארוך (כ-65 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", אל רבי יעקב שלמה היילפרין מרבני פרמישלן. [לבוב], אדר תרי"ב [1852].
תשובה הלכתית מעניינת, בענין פסילת שוחט בעיר פרמישלן. בתשובה דן ה"שואל ומשיב" בדיני עדות ובדיני דיינים, והוא משיב לכמה מכתבי שו"ת ופולמוס שנשלחו אליו בענין השוחט הנ"ל. בתשובה שלפנינו ניכר השילוב המעניין בהנהגתו של רבי יוסף שאול: מצד אחד תקיפות בעמידה על כבודם של דייני העיר ודאגתו הרבה להעמדת הכשרות על תילה, ומאידך ניכרת התחשבותו ורגישותו לדאוג לכבודו ופרנסתו של השוחט הנפסל ומשפחתו (ואף הוסיף בשורת הכתובת בקשה מיוחדת לדאוג שלא לקפח את התֶּשֶר של נושא האגרת).
בתשובתו כותב השואל ומשיב את מסקנתו הברורה שאסור לאותו שוחט להיות שו"ב בפרמישלן: "וע"כ השו"ב הלז... פסול היה לשחיטה בפרעמישלאן, ואיש הירא אלקים ימלט נפשו לבלתי לאכול משחיטתו, כי רק פגולים היא... אשר אף לפי הרבנים הגאונים המכשירים עכ"פ אינו בכלל ירא שמים וחסיד. יעוין שבת ק"כ וימצאו גדר החסיד וירא שמים האיך הוא, אף כי הרב האב"ד מכנהו בשם ירא שמים וחסיד, במח"כ [במחילת כבודו] האדם יראה לעינים כי עכ"פ אינו בכלל זה וכפי הגב"ע [הגביית עדות] אשר נגבה עליו הוא פסול לשחיטה בק' פרעמישלאן... וד' יודע כי בכל כחי הפכתי בזכותו וחפשתי צדדים למצוא לו זכות ולא מצאתי...".
בסיום המכתב מבקש ה"שואל ומשיב" מבני העיר לדאוג למצוא מקור מחיה אחר למשפחת השוחט: "קבלו בחמלתי על האיש הלז ובני ביתו, ובלי ספק טפלי תלו בו ואלה הצאן מה עשו, ע"כ חנונו אותם אתם רעים חביבים לתת לו איזה מחיה, עד כי ישוב ויתודה לפני ד' ועמו ויקבל עליו דברי חברות ולא ישוב לכסלה, אז יוכל למצוא מזון להחיות נפשו ונפש ביתו, אם בעיר הזאת או בעיירות אחרות. וצער גדול עליו כי בפתותו אבד לחמו... וטרם יברר כשרותו בגב"ע גמור הוא פסול מעתה אשר לא ישחוט עוד, כי גם זאת אני עושה מפני כי נכמרו רחמי עליו, אבל אין רחמים בדין ולא אעשה תורתי פלסתר, ומי ששמו אמת ינחני במעגלי אמת, כי רק אל האמת מגמתי וזאת כל כוונתי".
בשורות הכתובת נוספה הערה מעניינת בכתב ידו של רבי יוסף שאול, המבקש לשלם לשליח האגרת דמי תֶּשֶר: "...ימחלו ליתן לו איזה צ"ל שכר טרחתו" ["צ"ל" הם ראשי התיבות לכינוי היהודי של המטבע האוסטרי קרייצר, שהיהודים כינוהו "צעלמער", בשל שמו של המטבע הרומז לתמונת הצלב (ה"צלם") שעליו].
הגאון המפורסם רבי יוסף שאול נתנזון בעל "שואל ומשיב" (תקס"ח-תרל"ה), מגדולי גאוני גליציה. עוד בצעירותו חיבר יחד עם גיסו הגאון רבי מרדכי זאב איטינגא את הספרים הנודעים "מפרשי הים" על בבא קמא ו"מגן גבורים" על שו"ע אורח חיים. השיב תשובות לאלפים וחיבר ספרים רבים: שו"ת שואל ומשיב - ט"ו חלקים; דברי שאול על התורה, על הרמב"ם ועל השו"ע; ידות נדרים ועוד. משנת תרי"ז כיהן כרבה הראשי של קהילת לבוב, שהיתה הקהילה הגדולה והמרכזית בין קהילות גליציה. בפטירתו נספד ע"י רבי שלמה זלמן שפיצר (חתן החתם סופר) שאמר עליו: "גאון הגאונים רבן של ישראל... אשר אליו הריצו כל גדולי זמננו שאלותיהם בדבר הקשה... והיה קדוש מרחם ונתגדל בקדושה על התורה ועבודת ה'... וזה לפני כארבעים שנה שהפליג הגאון רבן של ישראל מורי חמי חתם סופר ז"ל בשבחיו וקראו 'גאון'...".
מקבל המכתב: הגאון רבי יעקב שלמה היילפרין (תקפ"ז-תרנ"ה) אב"ד דוניוב ופרימשלן. בנו של רבי דוב בריש הילפרין אב"ד פרימשלן. עמד בקשר הדוק עם רבי יוסף שאול נתנזון, ולפי תשובות רבות אליו המוזכרות בשו"ת שואל ומשיב, נראה כי היה מאנשי אמונו. מחבר קונטרס "יפה ענף" לתולדות משפחת היילפרין.
דף כפול. 21.5 ס"מ. 2 עמ' כתובים. מצב בינוני-טוב. פגעי בלאי בשולי הדפים. קמטים וסימני קיפול.
התשובה נדפסה עפ"י כתב יד זה בשו"ת שואל ומשיב מהדורה שביעאה (ירושלים, תשנ"ה), יורה דעה סימן ב', עמ' קח-קי [עם מעט שיבושי העתקה של כתב היד. לדוגמא, במקום המילים: "רק אל האמת מגמתי", נדפס שם: "אקבל האמת מגמתי"].