מכתב הנצי"ב מוולוז'ין – ברכות ליובל השבעים של רבי עזריאל הילדסהיימר – וולוז'ין, תר"נ

מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין – הנצי"ב מוולוז'ין. "וולאזין" (וולוז'ין), תר"נ [1890].
נשלח לברלין אל הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר, לרגל הגיעו לגיל 70 – "כי הגיע מעכ"ה לשנות האדם המעלה דוד המלך ע"ה". ברכות חמות בשפה מליצית: "כי יוסיף ה' לו שנות חיים ויחייהו וישמרהו וירצהו להחיות דגן בישראל, ולהפריח כגפן פעלים כהררי אל, והיה זכרו בקרב עמו כיין ההראל והאריאל". הנצי"ב משבח את פעליו ב"בית המדרש לרבנים" בברלין: "הנני ככל המון עם ה', אשר יודעים ומבינים כי הגדיל לעשות, לבנות ולנטוע במדינת פרייסין [גרמניה] ד"א של הלכה ומשכן כבוד ד' ועבודתו, והיה מעכ"ה מאיר ככוכבים, המאירים בחשכת הלילה לרבים. ע"כ הנני בברכה ותפלה, אשר ככה יעזרהו ה' לעשות עוד מסלות לאלקים, ואור זכות התורה יהי נר לרגלו, למשוך אחריו עם ה' בנחת ושובה...".
בחתימת המכתב מבקש הנצי"ב מרבי עזריאל הילדסהיימר לברך אותו עצמו: "ומברכותיו תבורך כן נפשי לשמור משמרת הישיבה, בימים שיש בהם חפץ לנוח בימי זקנה ושיבה. הנני ידידו העמוס בעבודה רבה, משא לעייפה, ולישועת ה' מצפה – נפתלי צביהודא ברלין".
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוואלוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. אביו רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תרכ"ח) עלה לירושלים בשנת תרי"ד, והיה מראשי ומנהיגי קהילת ה"פרושים" בירושלים.
הנצי"ב מוואלוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהיתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה והיסודית העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. בנוסף לכך היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו היתה סמכותית ומכרעת בכל עניני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו, במשך שנים אלו היה רגיל לחתום בכל מכתביו "העמוס בעבודה". חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" - חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר"; חידושי הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא ספרי וספרא.
מקבל המכתב: הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), מגדולי דורו, תלמידם של בעל "ערוך לנר" ושל רבי יצחק ברנייס מהמבורג. בשנים תרי"א-תרכ"ט כיהן כרב באייזנשטאט והקים בה ישיבה ראשונה מסוגה, בה שולבו לימודי חול בשיטת "תורה עם דרך ארץ". מהלך זה ספג התנגדות וביקורת הן מצד הרפורמים והן מחוגים מסויימים בציבור החרדי, אך גדולי הונגריה וגרמניה הכירו בגדולתו וסמכו את ידיהם על ישיבתו. בשנת תרכ"ט נתמנה לאב"ד ברלין, שם הקים את בית המדרש לרבנים. עמד בראש היהדות האורתודוקסית בגרמניה.
נייר מכתבים רשמי. 25 ס"מ. 17 שורות בכתב ידו. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים. פגעי בלאי קלים.