מכירה פומבית 66 פריטים נדירים ומיוחדים
15.5.19 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח ברחביה, ירושלים
התצוגה והמכירה תתקיימנה במשרדנו , רחוב רמב"ן 8, ירושלים
המכירה הסתיימה

פריט 48:

מכתב האדמו"ר רבי אברהם יעקב (הראשון) מסדיגורא – אייר, תרי"א

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $10,000
מחיר פתיחה:
$ 5,000
הערכה:
$8000-10,000
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: על העמלה בלבד
תגיות:

מכתב בחתימת ידו של האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, אל מנהלי כולל ווהלין בעיר הקודש צפת. [אחוזת פאטיק], אייר תרי"א [1851].
כתיבת ידי סופר, עם חתימת יד קדשו של האדמו"ר מסדיגורא: "אברהם יעקב במוהר"ר ישראל". במכתבו כותב האדמו"ר על מעות ארץ ישראל שהוא שולח עבור בני הכולל בצפת, בטבריה ובירושלים ונותן הוראות מפורטות כיצד לחלק את הכספים. כמו כן, מבקש האדמו"ר שאותם היחידים המקבלים יזהרו לשלוח בהקדם קבלות לאותם הנדיבים ששלחו להם כספים.
המכתב שלפנינו נכתב בשנה הראשונה לפטירת אביו האדמו"ר רבי ישראל מרוזין בחשון תרי"א (1850), ועוד קודם שהוכתר רבי אברהם יעקב לכהן כאדמו"ר. מסתבר שמכתב זה נכתב עוד באחוזת פאטיק, לפני הגיעו לסדיגורא [באנצי' לחסידות, א, עמ' קח נכתב: "לאחר שנפטר אביו בשנת תרי"א ישבו כל ששת הבנים באחוזת אביהם בפוטוק. בשנה זו נפטר הבן-האח הבכור רבי שלום יוסף מרוז'ין. לימים נוראים של שנת תרי"ב נתבקש רא"י לבוא לסדיגורא, ומאז ישב בעיר זו באופן קבוע ועל שמה נתפרסם". כפי הנראה הגיע רבי אברהם יעקב לסדיגורא במהלך שנת תרי"ב. ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 455].
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם יעקב (הראשון) מסדיגורא – רבי אברהם יעקב פרידמן (חשון תק"פ-אלול תרמ"ג 1819-1883), מגדולי האדמו"רים ומנהיגי היהדות בדורו. בנו וממלא מקומו של אביו הקדוש רבי ישראל מרוז’ין בבית מדרשו בעיר סדיגורה. חתנו של האדמו"ר רבי אהרן מקרלין בעל "בית אהרן", ובזיווג שני חתן אחיו האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפנשט. בסוף שנת תרי"א נתמנה לאדמו"ר על מקום אביו (שנפטר בחשון תרי"א), ועל מקום אחיו הבכור רבי שלום יוסף (שנפטר בי"א אלול תרי"א).
כיהן באדמו"רות קרוב לל"ב שנה והנהיג עדה חסידית של אלפי חסידים ואנשי מעשה. רבים נהרו לקבל את ברכותיו, הדרכתו ועצתו. איש קדוש ונסתר, אשר באקראי נודע כי עסק רבות בתיקון נשמות נפטרים אשר הגיעו אליו מן השמים בבקשת תיקון נשמותיהם. נודע בהנהגתו המלכותית כדרך אדמו"רי בית רוז’ין ברוב עושר והרחבה, אך הוא כשלעצמו היה קדוש ופרוש הממעט באכילה, עד כדי שמעיו הצטמקו לגמרי. עמד בהנהגת היהדות החרדית בדורו, והצטרף אל האדמו"ר רבי יהושע מבעלז בהתארגנות "מחזיקי הדת" בגליציה. ביוזמתו הושלם בית הכנסת המפואר "תפארת ישראל" בירושלים. בפעילותו הציבורית עמד בקשרים עם אישים שתפסו מקום חשוב בפוליטיקה הבינלאומית, ביניהם משה מונטיפיורי והדיפלומט הבריטי לורנס אוליפנט, שהגיע במיוחד לסדיגורה כדי לפגוש בו (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 456). סבל מרדיפות השלטון הרוסי את בית רוז’ין. לאחר שפנה אל מונטיפיורי במכתב בו ביקש את הצלת יהודי רוסיה מידי הצאר הרוסי פנו השלטונות הרוסיים אל שלטון הקיסרות האוסטרו-הונגרית בעלילה על זיוף כספים, שבעקבותיה נאסר למשך כשנתיים (בין השנים תרט"ז-תרי"ח).
[1] דף. 29 ס"מ. מצב בינוני. קרעים בקפלי הנייר ונזקי בלאי, עם פגימות קלות בטקסט. הדבקות של רצועות נייר דבק (לא חומצי) מעבר לדף. כתמים.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא