Аукцион 11
29.4.19
(локальном времени Вашего часового пояса)
Израиля
Rav Shach 25 Beitar Ilit
Условия участия
Демо
Аукцион закончен
|
ЛОТ 40:
הגדה לא מסורתית - קיבוצי השומר הצעיר - תש"ג [1943]
далее...
|
|
|
Стартовая цена:
$
60
Комиссия аукционного дома:
20%
Подробнее
НДС: 17% Только на комиссию
|
הגדה לא מסורתית - קיבוצי השומר הצעיר - תש"ג [1943]
הגדה לא מסורתית - עם איורים מאת רות שלוס, בהוצאת קיבוצי 'השומר הצעיר' טקסטים רבים המתייחסים לטבעת החנק אשר הלכה והתהדקה על צוארו של העם היהודי.
'במתי מעט התחלנו וחמשים רבא אנחנו כיום אך מה דלונו מלהושיע לרבבות העם אשר עוד נשארו ביבשת ההרגה. כי יד זדים היתה על הגולה, קופח עורק חיינו אבד מחצב כוחנו... איכה היתה עתנו עמורה, זוועות ליל, ליל, וחרדות יום יום... למי יש לב לשאת יומם וליל את האימה של הוית גרדום במלא תבל...למי דמעות לבכות בכי עלבון ויתם על בלהות תינוק תועה ביערות עירום, למי דמעות לזאת?...'.
בהגדה מופיע קטע 'יזכור' על אבדן הקהילות היהודיות באירופה: 'זה העם הגולה אשר חרב השמד פקדתו בתחנות אבדון ובקרונות החנק, אלה קהילות ישראל העולות על המוקד, זו זעקת האם אשר רצחו את תינוקה בחיקה, זו ענות היתמות של רבבות, אלה ספינות המות השוקעות במצולות ים...'.
בהמשך מופיע קטע המעמיד זה לעומת זה את 'אביב העמים' הקרב ובא אל מול השמדת העם היהודי: 'הנה הולך וקרב אביב העמים, בא יבוא אם גם יתמהמה, אך בינתיים הולכת וקמה המזימה האיומה, עמנו הולך ונשמד מעם!'.
לקראת סוף ההגדה ישנו טקסט המביע תקוה להמשך המפעל הציוני למרות האבדון הנורא: 'והשנה שנה רביעית למלחמת עולם, מבחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה. אך בשערי מנורה התיצבו האחים רבבות חיילים, נוטרים ואנשי מגן, והיו לנו למגן ולכח - כי הלכו בשם החרות של עם ואנש להם ידבבו שפתינו דברי הערצה וחבה, יהיה שובכם אלינו עטור נצחון וחזרתם בשלום להמשיך במפעל...'.
מצב טוב.
הגדה לא מסורתית - עם איורים מאת רות שלוס, בהוצאת קיבוצי 'השומר הצעיר' טקסטים רבים המתייחסים לטבעת החנק אשר הלכה והתהדקה על צוארו של העם היהודי.
'במתי מעט התחלנו וחמשים רבא אנחנו כיום אך מה דלונו מלהושיע לרבבות העם אשר עוד נשארו ביבשת ההרגה. כי יד זדים היתה על הגולה, קופח עורק חיינו אבד מחצב כוחנו... איכה היתה עתנו עמורה, זוועות ליל, ליל, וחרדות יום יום... למי יש לב לשאת יומם וליל את האימה של הוית גרדום במלא תבל...למי דמעות לבכות בכי עלבון ויתם על בלהות תינוק תועה ביערות עירום, למי דמעות לזאת?...'.
בהגדה מופיע קטע 'יזכור' על אבדן הקהילות היהודיות באירופה: 'זה העם הגולה אשר חרב השמד פקדתו בתחנות אבדון ובקרונות החנק, אלה קהילות ישראל העולות על המוקד, זו זעקת האם אשר רצחו את תינוקה בחיקה, זו ענות היתמות של רבבות, אלה ספינות המות השוקעות במצולות ים...'.
בהמשך מופיע קטע המעמיד זה לעומת זה את 'אביב העמים' הקרב ובא אל מול השמדת העם היהודי: 'הנה הולך וקרב אביב העמים, בא יבוא אם גם יתמהמה, אך בינתיים הולכת וקמה המזימה האיומה, עמנו הולך ונשמד מעם!'.
לקראת סוף ההגדה ישנו טקסט המביע תקוה להמשך המפעל הציוני למרות האבדון הנורא: 'והשנה שנה רביעית למלחמת עולם, מבחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה. אך בשערי מנורה התיצבו האחים רבבות חיילים, נוטרים ואנשי מגן, והיו לנו למגן ולכח - כי הלכו בשם החרות של עם ואנש להם ידבבו שפתינו דברי הערצה וחבה, יהיה שובכם אלינו עטור נצחון וחזרתם בשלום להמשיך במפעל...'.
מצב טוב.
