כתובה מפוארת על קלף - "כמנהג המגורשים" - גיברלטר, 1911

כתובה לנישואי החתן רפאל אברהם ב"ר יעקב ן' דהאן, עם הכלה אסתר איוילינה בת ר' דוד ן' עבו. גיבלטאר (גיברלטר), תשרי תרע"ב [1911].
כתובה על גבי יריעת קלף גדולה, מעוטרת בצבעים (חום, זהב, ירוק, אדום, צהוב וכחול).
בראש הכתובה כתר מפואר, מקושט זהב, ומסביבו ברכות. מסגרת מאוירת בצורת סלסלת פרחים בעלת ידית מקושטת בפרחים וסרטים. נוסח הכתובה בכתיבה ספרדית בינונית-נאה במרכז הנוסח מודגשת בהגדלת המילה "חי".
בתחתית הכתובה מִשְׁלֶבֶת (מונוגרמה) עם ראשי תיבות שמות החתן והכלה.
בפינה הימנית התחתונה מופיעה חתימת האמן: D. M. Benabu.
נוסח הכתובה הוא לפי מנהג "המגורשים" [מגורשי ספרד שהגיעו לגיברלטר], שסבלו מנחת זרועה של האינקוויזיציה הספרדית [ראה מסגרת]. בסיום הכתובה נכתב: "והכל כפי המנהג והתנאי והתקנה שנהגו ושהתנו ושתיקנו להיות ביניהם הקהלות הקדושות המגורשות ממלכות קאסטילייא ינקום נקמתם צורם ויחמול וינחם על פליטת שאריתם מעתה ועד עולם...". 
בשולי נוסח הכתובה חתומים החתן ושני העדים: "רחמ"ן נאים יצ"ו" [רבי רפאל חיים משה בן נאים אב"ד גיברלטר]; "ע"ה יהושע גבאי בהי"ץ ס"ט של ק"ק נפצות יהודה הי"ו".
יריעת קלף. 75X65 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים רבים, עם פגיעה בעיטורים במספר מקומות.
כתובה אלגנטית זו ממשיכה את המסורת העיטורית שרווחה בכתובות מגיברלטר במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, אך עם זאת מבטאת יפה גם את התפתחות הסגנון האמנותי ברוח המודרניזם ומהווה דוגמה ייחודית לשלהי מסורת זו.