משנה תורה, ונציה, רפ"ד - הגהות רבות וקולופון חתום - "ספר מוגה" על פי "כתב-יד ארם צובה" שהרמב"ם חתם עליו "הוגה מספרי ...

משנה תורה, ונציה, רפ"ד - הגהות רבות וקולופון חתום - "ספר מוגה" על פי "כתב-יד ארם צובה" שהרמב"ם חתם עליו "הוגה מספרי, אני משה ברבי מימון זצ"ל"
ספר משנה תורה להרמב"ם, כרך ב', חלקים הפלאה-שופטים (תשעה חלקים מתוך 14 חלקי "הי"ד החזקה"). [ונציה, רפ"ד 1524. דפוס דניאל בומברג].
"עותק מוגה" - אלפי הגהות של תיקונים והשמטות, בכתב יד עתיק [מתקופת ההדפסה, המאה ה-16 בקירוב]. הגהות נוסח שמקורן ב"ספר המוגה" עם חתימת הרמב"ם. חלק מן ההגהות יחידאיות ואינן ידועות מ"ספרים מוגהים" אחרים.
בסוף הספר (דף תשסג/2) קולופון חשוב בכתב-ידו של המגיה, הכותב כי העתיק את הגהותיו מ"ספר מוגה" של רבי נסים ביבאש, אשר הגיה את ספרו מכתב-יד ארם צובה - העותק המוגה שעליו העיד הרמב"ם בחתימת ידו "הוגה מספרי": "בהיות שמצאתי אני אברהם ן' ראובן ביד החכם השלם כה"ר נסים ביבאש יצ"ו ספר רבינו משה מוגה, שהגיה אותו החכם הנזכר מהספר שנמצא היום במדינת חלב מכתיבת יד רבינו משה עצמו, כפי מה שהוא מקובל לאנשי הארץ ההיא, לכן חליתי פניו שיתן לי הספר שהגיה, והגהתי זה הספר עליו כפי האפשר לי בכל יכלתי, ומה שהוקשה לי בענינים שהיו מוגהים לא כתבתי אותם עד שנתישבו לי מפי החכם הנזכר".
ההגהות בכתב יד שבספר שלפנינו נעתקו בדייקנות מהגהות רבי נסים ביבאש, שהגיה את ספרו עפ"י כתב-יד ארם צובה. העתקה זאת נעשתה בחיי רבי נסים ביבאש, והכותב מציין בקולופון שעשה זאת תוך כדי לימוד וליבון הנוסחאות יחד עם רבי "נסים ביבאש יצ"ו", בעצמו.
מקורן של ההגהות שלפנינו, בנוסח כתב-היד שהיה בארם צובה (חַלֶבּ), שהרמב"ם עצמו חתם עליו שהוגה מהעותק האישי שלו ("הוגה מספרי"). כתב-יד ארם צובה היה מפורסם במאה ה-16 ככתב-היד המוסמך ביותר לנוסחאות ספרי הרמב"ם, והוא מוזכר בספרי גדולי האחרונים: הרדב"ז, המבי"ט ומהר"י קורקוס - ראה הרחבה במסגרת נפרדת. אחד המעתיקים המפורסמים של נוסח ארם צובה הוא רבי נסים ביבאש, שכותב ההגהות שלפנינו העתיק מספרו ונעזר בו בבירור הנוסחאות (העותק עם הגהותיו המקוריות של רבי נסים ביבאש אינו ידוע כיום). ידוע כי נעשו העתקות נוספות לנוסח ארם צובה, ביניהן העתקותיו של רבי ברכות בן יוסף הכהן (ראה מסגרת).
בדורנו נעשו עבודות ההדרה של ספרי הרמב"ם תוך מחקר ובדיקה בשרידי ה"ספרים המוגהים" של גדולי הדורות, שהוגהו עפ"י כתב-יד ארם צובה והגהות חכמי מצרים. המהדורות הידועות יותר הן מהדורת רבי שבתי פרנקל ומהדורת "רמב"ם מדויק" של הרב יצחק שילת. במהדורות אלו נעשה שימוש רב בנוסח "כתב-יד ארם צובה", הן משרידי כתב-היד עצמו [הנמצאים בספריית אוקספורד] והן מההעתקות האחרות שנעשו על פי אותו כתב-יד.
ההגהות שלפנינו בחלקן הינן המקור היחיד לנוסחאות הספר המוגה של ארם צובה (הרב שילת מציין בהקדמתו את קיומן של ההגהות שלפנינו, אך הוא מיצר על כך שלא הספיק להשתמש בהן בספרו - ראה חומר מצורף). לפנינו עדות-נוסח מקורית של נוסחאות כתב-היד שהיה בארם צובה, שחלקן יחידאיות ואינן ידועות ממקור אחר [לספרים עבודה וקרבנות (וחלק גדול מספר הפלאה) לא ידועה עדות-נוסח ממקור אחר של כתב-יד ארם צובה (אם כי קיימים עדי נוסח מכתבי-יד אחרים שחתם עליהם הרמב"ם - ראה מסגרת), ואילו לספרים טהרה ונזיקין (שטרם יצאו לאור ע"י הרב שילת) אין כלל עדי-נוסח מאף אחד מכתבי-היד שהרמב"ם חתם עליהם "הוגה מספרי"]. בבדיקות מדגמיות שערכנו לנוסח ההגהות שב"ספר מוגה" זה לספר משפטים, הן נמצאו תואמות ומקבילות לנוסח כתב-היד של רבי ברכות הכהן [שכאמור, גם הוא נעתק או הוגה מתוך כתב-יד ארם צובה].
תיאור ההגהות בכת"י בספר שלפנינו: מספר ההגהות בו רב. אלפי תיקונים (כולל מחיקות. בדף תקיג/2 מחיקת שורה וחצי בנוסח הרמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות סוף פרק ששי) בגליונות ובין השורות. למעשה, כמעט אין דף מנוסח הרמב"ם ללא תיקונים (במספר מקומות מופיעים תיקונים בהגהות ארוכות, עם הוספת קטעים שלמים שנשמטו בדפוס, למשל בדפים תצא/2, תקט/2). חלק מההגהות הארוכות נקצצו בשוליים.
בכמה מקומות שמוזכר ברמב"ם "וכך היא צורתה", מופיעים ציורים בכתב ידו של המגיה [כפי הנראה זו העתקה מוקדמת של הציורים שעמדו לפניו בכתבי-היד המוסמכים], ראה: דף תכט/1, דף תנג/1, דף תנג/2, דף תצד/1.
בדף תו/1 ובדף תיו/2 הגהות ארוכות בכת"י: "שאלה י"א ששאלו חכמי לוניל" ו"שאלה י"ב... חכמי לוניל לרבינו" [תשובות הרמב"ם לשאלות חכמי לוניל נדפסו לראשונה רק במאה ה-18 וה-19, בספרים פאר הדור, קובץ תשובות הרמב"ם, מעשה רוקח ועוד. לפנינו העתקה מוקדמת מהמאה ה-16].
רישומים נוספים: בדף תקפא/1 שני רישומים עתיקים ומתוארכים: "בסמן טוב והצלחה אני יוסף בכה"ר יהודה טלי נשאתי בת כה"ר יפת ידיע אבו שערה יום ראשון ראש חודש ניסן שינת חמשת אלפים ושלש מאות ושמונה עשר ליצרה [שי"ח 1558] ממצרים"; "נפטרו השני אחים... הנכבדים אשר לא... כמוהם מיותר ענ... הוא הנבון כמה"ה... כמיש נ"ע נפטר יום שני... הקטון הוא המעול... כחמין כמיש נ"ע נ[פטר...] ימים פי חודש [=בחודש] תש[רי...] חמשת אלפים ושל[ש מאות] ותשעה עשר ליצר[ה]...".
בדף תקמו/1: הגהה בכתב יד אחר, הערה למדנית על דברי המגיד משנה. גם בדף תשנז/1 מופיעה הגהה בכתב יד אחר [תימן?, המאה ה-17?].
תא-תשסד דף, [דף תשסו]. (במקור: [1], שצד-תשסז דף. חסרים 10 דפים: דף השער ודפים שצד-ת, תשסה, תשסז). מצב בינוני משתנה. דפים מנותקים, ללא כריכה ונתונים בקלסר וניילוניות. כתמים ובלאי. מעט נזקי עש. מספר דפים בתחילה ובסוף עם שיקומי נייר.