כתב-יד - סדר הגט לארוסה - מאת רבי ישמעאל הכהן ממודינה בעל "זרע אמת"

כתב-יד, "סדר הגט לארוסה"; מאת רבי ישמעאל הכהן אב"ד מודינה בעל "זרע אמת". [איטליה, המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19].
כתב היד מכיל קל"ח סעיפים מפורטים עם כל הצעדים המעשיים וההלכות לכתיבת גט לארוסה, כולל הנהגת הבעל, הסופר והעדים וסדר מסירת הגט לידי האישה. כתיבה איטלקית רהוטה ומסודרת, עם הוספות-מחבר רבות בכתב-יד. בהוספות אלו מזכיר המחבר מספר פעמים את סדר הגט "מכתב לחזקיהו" לרבי חזקיה מרדכי באסאן ("פני יצחק", מנטובה, תק"ד 1743), ואת סדר הגט הנמצא בשו"ת "שמש צדקה" לרבי שמשון מורפרגו (ונציה, תק"ג 1743).
כתב היד מיוחס לרבי ישמעאל הכהן ממודינה ע"י רבי דוד ששון ("אהל דוד", כת"י מס' 927). מאופן הכתיבה נראה כי היא אוטוגרף מחבר, עם תיקונים והוספות. הכתב דומה למסמך אחר בכתב-ידו של רבי ישמעאל הכהן בו הוא חותם כ"מכתיב וחותם" (ספר "שנות דור ודור", א', עמ' שכח-שכט - ראה צילום מצורף).
הגאון רבי ישמעאל הכהן רבה של מודינה (תפ"ד-תקע"א 1724-1810), גדול חכמי איטליה בדורו ומגדולי הפוסקים. בשנת תקמ"ב (1782) החל לכהן כרבה של מודינה, לאחר פטירת אחיו רבי דוד הכהן רבה של העיר מודינה, שהייתה אחד ממרכזי התורה הגדולים באיטליה במאה ה-18. עשרות שנים שימש רבי ישמעאל כרב ומנהיג העיר מודינה, ולמעשה שימש כרבה ומנהיגה של כל יהדות איטליה. במשך תקופה זו היה רבי ישמעאל הכהן המכריע העיקרי בפסקי ההלכה, בהנהגת הקהילות ובכל עניני החיים היהודיים באיטליה. "פסקיו נתקבלו ללא עוררין, ושמו יצא לפניו כגאון-הפסק ואחרון המכריעים" (תולדות המחבר, בראש ספר "שבח פסח", ירושלים, תשנ"ז). בזמן כינון ה"סנהדרין" היהודי ע"י נפוליאון בשנת 1806, כתב מכתב תשובה מפורט ל-12 השאלות שנשאלו ע"י נפוליאון, בעניני היחס בין חוקי המדינות לחוקי ההלכה [הדיון בשאלת האפשרות "לתאם את אמונתם" של היהודים עם "חובותיהם כצרפתים", היה הסיבה העיקרית של נפוליאון להקמת ה"סנהדרין"]. באותו הזמן היה רבי ישמעאל הכהן זקן-מופלג בן 83 ונמנע ממנו לנסוע להשתתף במושב ה"סנהדרין", אך דבריו שנכתבו בחכמה וללא חת, היוו את הבסיס ההלכתי לדבריהם ב"סנהדרין" של חכמי-ישראל נציגי המחוזות האיטלקיים. שלשת חלקי ספרו שו"ת "זרע אמת" (ליוורנו, תקמ"ג-תקע"ב) הם על חלקי אורח חיים ויורה דעה בלבד, ואילו חיבוריו על אבן העזר וחושן משפט נותרו בכתבי-יד. לפנינו שריד לתורתו של אותו פוסק הלכות מפורסם, על חלק אבן העזר, ובו חידושים רבים להלכה ולמעשה בדיני כתיבת ומסירת גיטין.
סדרי-גט רבים נכתבו ע"י גדולי הפוסקים, ראשונים ואחרונים. שינויים מסויימים ישנם בסדר גט ל"ארוסה" [אשה שקבלה טבעת-קידושין ועדיין לא נכנסה לחופה], השונים מסדרי הגט הרגילים לאשה נשואה, וברוב סדרי הגט הנפוצים אין התייחסות ל"סדר הגט לארוסה", עקב נדירות המנהג להפריד בין זמן הקידושין לבין זמן החופה והנישואין [המנהג הקדום של הפרדת קידושין מן הנישואין התבטל ברוב קהילות ישראל, ונהג בזמן כתיבת החיבור שלפנינו, רק באזורים מסוימים בצפון-איטליה ובארצות-המזרח. על חילוקי מנהגי האירוסין והנישואין, ראה במאמרו של דוד ששון, "אגרות פרס ותימן", הצופה לחכמת ישראל, ט', בודפסט תרפ"ה, עמ' 211-212].
5 עמ'. 29 ס"מ. מצב טוב. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת ששון. "אהל דוד", כת"י מס' 927.