פנקס מוהל - רבי משה סופר בן ה"כתב סופר" - תיעוד על מילת גרי הצדק מהכפר בֶּזֶּד-אויפאלו

ספר סוד ה', הלכות, מנהגים ותפילות לברית מילה. וינה, [תקצ"ז] 1837. עם חתימות וחותמות: רבי "משה"ק סופר", "משה"ק סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל". כרוך עם פנקס נימולים בכתב-יד, ובו תיעוד של כ-450 בריתות שערך רבי משה סופר במשך השנים, בין השנים תרכ"ה-תרע"ט. כמעט כל תיעוד פותח במליצות וגימטריות על מספר הברית ופרטים נוספים הקשורים לבריתות שערך אצל בני הקהילות באזורו ואצל צאצאים ובני משפחה. בסוף הפנקס תיעוד על הבריתות שערך לגרי-הצדק מהכפר בֶּזֶּד-אויפאלו (Bözödújfaluי, ראה עמ' 79).
הגאון הצדיק רבי משה סופר (תר"א-תרפ"ז), בנו של הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה"כתב סופר". הנכד הראשון שנקרא על שם סבו רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר". גאון וצדיק מופלג. התגורר בעיר סעפלאק ולאחר מכן עבר ליישוב וואמאש-אודווארהעלי (דרום-טרנסילבניה). מייסד ונשיא חברת "מחזיקי הדת" בזיבנבירגן. היה מחבב את המצוות ומוהל מומחה שמל מאות מילדי ישראל. בשנים תרכ"ח-תרל"ד גייר והכניס בברית את הגרים מאנשי הכפר בֶּזֶּד-אויפאלו (Bözödújfalu). לגרים שמל בעצמו הוא קורא "הנפשות אשר עשיתי בישראל", ואת שמותיהם הוא קרא על שם אביו ה"כתב סופר" ועל שם סבו ה"חתם סופר".
חלק מהבריתות שערך נעשו במסירות נפש בנסיעות למקומות מרוחקים ומבודדים. במשפחתו נודע סיפור בו אליהו מלאך הברית ליוה את הסבא רבי משה, כאשר תעה ביערות הסמוכים להידלמאש, בעת נסיעתו בשנת תרנ"ה, למול את נכדו יצחק ליב בן-בנו רבי שלמה (תיעוד על ברית זו מופיע בפנקס שלפנינו, מספר רצ"ה: "ר'צ'ה' ד' בעמך ישראל ובעבודתי עבודת הקודש שזכיתי להיות מוהל בחיתוך - פריעה ומציצה נתתי להמוהלים דשמה - אצל בן בני מה"ו שלמה... עשרה בטבת תרנ"ה וקראתי שמו בישראל יצחק ליב ע"ש שני זקניו מצד אביו ומצד אמו... הידאלמאש יע"א").
במס' ט"ו מתועדת הברית בשנת תר"ל (1870) של בנו רבי שלמה סופר, הנקרא על שם דוד-אביו הגאון רבי שלמה איגר. מעניינים במיוחד הם הרישומים על הילדים שנקראו על שם אביו בבריתות מס' כ"ב-כ"ג שנערכו על ידו בחורף תרל"ב (1872) בעיר פרשבורג, לאחר פטירת אביו בעל ה"כתב סופר": "ב'ך' יברך ישראל ... הילד שמואל וואלף ב"ה אברהם פעלדמאן בש"ק פ' וארא תרל"ב ... בימי השלושים אחרי מות איש אלוקים הג' אאמ"ו ע"ר הכ"מ, ותהי זאת לסגולת נפשו הטהורה. א'ב'כ'ה יומם ולילה על הלקח ממני עטרת תפארת ראשי... ואשר בביתו ובחדרו ובהיכלו אשר שם שכב שמואל, הייתי מוהל אצל הילד שמואל וואלף ב"ה מתתיהו בעק ביום ד' פ' בשלח תרל"ב על ברכי אחי ממלא מקומו אחריו...". בברית מס' ס"ג ("סב"א") הוא מדווח בשמחה ובאריכות על הברית של בנו שמואל וואלף בזאת-חנוכה תרל"ו (1875), הנקרא על שם אביו "הגאון האמיתי זצ"ל". במס' ק"ד הוא מספר על הברית לבנו יצחק יהודה בחודש שבט תרל"ח (1878). בבריתות מס' ק"ט-ק"י היא מדווח על בריתות לשני אחים תאומים ביישוב באלאוואשאר. במספר מקומות הוא מעיד על בריתות לילדים שנולדו חצי-מהולים ("הנולד מהול מצד אחד", "הנראה לנולד מהול מקדם", "חצי נולד מהול"). בדף סג/2 מפתח מיוחד למקרים כאלו של מילת ערלה חלקית, ובעמוד האחרון מפתח קצר לבריתות לפי תאריכי השנים.
לו דף (בדפוס); [1], מד דף כתובים בכתב-יד; מה-סא דף ריקים; סב-סג, [1] דף כתובים בכתב-יד. 15 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי, דפים מנותקים, נזקי עש. קרעים חסרים בשני הדפים האחרונים. כריכת עור מעוטרת, קרועה ופגומה.