דוד בן-גוריון - מכתב מעניין בכתב יד בנושא המצב הפוליטי והחברתי בישראל - שדה בוקר, 1967

מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של דוד בן-גוריון, ממוען אל מנחם זהרוני. שדה בוקר, 30.1.1967.
מכתב מעניין בו מתייחס בן-גוריון לפרשת לבון (פרשת "עסק הביש"), למצב הפוליטי והחברתי בישראל, לשואה, לעתידה של המדינה, להרצל ולציונות, ועוד. המכתב נכתב כתשובה למכתב חריף מאת מנחם זהרוני אל בן-גוריון, בו מביע זהרוני את אכזבתו מהתנהלות הממשלה ואת נקודת מבטו הפסימית על החברה הישראלית.
כך פותח בן-גוריון את מכתבו: "קראתי את מכתבך בעיון רב, ואין לי ספק בכנות רגשותיך. אולם טועה אתה בכמה דברים, עובדתיים ומוסריים. ותחילה אומר לך שאני חולק עליך ועל רבים שמייחסים לי הקמת המדינה ועוד מעשים כאלה, שרק מפעל חלוצי של דורות מסוגל לעשותם... הייתי עד לנעשה בארץ זה יותר מששים שנה, ויש לי קצת ידיעה בהיסטוריה היהודית והכללית, ואיני מאמין שאיש מהפך את העולם או מחדשו. בילדותי הייתי מעריץ גדול של הרצל... אבל הרצל אמר בצדק כי אילו קרא את אבטואמנציפציה [אוטואמנסיפציה] של פינסקר לפני כתבו את מדינת היהודים - לא היה כותב אותה. אני כשלעצמי חושב שטוב שלא קרא את פינסקר וכן כתב את 'מדינת היהודים', אם כי במחברת זו אין כל רעיון חדש. אולם הרצל נפח רוח חדשה בהמונים יהודים גם במזרח וגם במערב אירופה... אבל איני סבור שהוא יצר את 'הציונות'. היא התקיימה גם לפניו...".
על טענותיו של זהרוני לגבי החברה הישראלית כותב: "איני שותף לפסימיות שלך, כי אני יודע שהיום יש יותר חלוצים, וחלוצים יותר טובים, מאשר היו בימי העליה השניה... אני מכיר אישית כמה וכמה יהודים ישראליים, צעירים ולא צעירים, הנוטעים ומחזקים בי האמונה בעתידו של העם היהודי, וביכולתו המוסרית, ואם כי אני רואה גם הצד השני של המטבע - איני שותף לפסימיות שלך. גם לי היו אכזבות מרות בחיי. לפני 60 ולפני 30 שנים קוויתי לגדולות, אשר עכשיו, אני יודע, לא יבואו עוד... מפני השמדת ששה מליונים יהודים - הטובים ביותר שהיו לנו בדורותנו אלה. להם היתה מדינה יהודית צורך חיוני, להם היה הרצון והיכולת והצורך לבנותה... אבל הם אינם, ואין ביכולתנו להחיותם, ואין להם ממלאי מקום ויורשים, ועמנו עכשיו הוא שונה מזה שהיה לנו לפני שלושים שנה - ואין לנו ברירה, עלינו לעשות מה שיכול לעשות העם היהודי כפי שהנהו. אבל לשם כך הוא צריך לקבל הדרכה - לא במילים אלא במעשים...".
בהמשך דבריו מתייחס באריכות לפרשת לבון, ולהצהרת זהרוני כי איבד את אמונו בו, ומסיים את מכתבו בדברים הבאים: "כל המפלגות שלנו, בלי יוצא מן הכלל, מוחזקות רק בדברים שוליים ולא בדברים שהם עיקרי חיינו: קבוץ עולים... הפרחת השממה ואכלוס כל חלקי הארץ... שמירה מעולה על הבטחון וחרדה על עצמאותנו הכלכלית, שבלעדיה גם עצמאותנו המדינית אינה מובטחת. ועל הכל חתירה שנהיה עם-סגולה שיהיה לה כוח מושך להמונים בארצות הרווחה, שאין להם הכרח כלכלי או פוליטי לברוח מארצות מושבותם. זהו ה'אני מאמין' שלי".
6 דף, 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מספר כתמי רטיבות, עם מריחות דיו.
מצורף חלק ממכתבו של מנחם זהרוני אל בן-גוריון.