קונטרסי דפים מהמהדורה הראשונה של התלמוד שבאה בדפוס - שונצינו, רמ"ט 1489

קונטרסי דפים מהמהדורה הראשונה של התלמוד שבאה בדפוס - שונצינו, רמ"ט 1489
קונטרסי דפים ממסכתות בבא קמא ובבא מציעא, שנדפסו בעיר שונצינו, בשנת רמ"ט (1489) על ידי גרשום שונצינו ודוד פיציגטון. המהדורה הראשונה של התלמוד הבבלי שבאה בדפוס.
· 27 דף ממסכת בבא קמא. דף ח מקונטרס יב; דפים א-ח מקונטרס יג; דפים א-ב, ד-ח מקונטרס יד; דפים א-ו מקונטרס טו; דף ח מקונטרס יח; ודפים א-ד מקונטרס יט. מאמצע פרק מרובה, פרק החובל (חסר דף), וחלקים מפרקים הגוזל עצים והגוזל ומאכיל. [מדף עז ע"ב - עד דף צו ע"ב, ומדף קטז ע"ב - עד סוף המסכת - לפי מִספור הדפים במהדורת בומברג, המקובל כיום], עם עמוד ראשון מפסקי תוספות.
· 10 דף ממסכת בבא מציעא. דפים ב-ח מקונטרס ה, ודפים א-ג מקונטרס ו. מאמצע פרק אלו מציאות ועד תחילת פרק המפקיד. [מדף כז - עד דף לה - לפי מִספור הדפים במהדורת בומברג, המקובל כיום].
דפים מן ההדפסה הראשונה של התלמוד שהדפיסו בני משפחת שונצינו, נדירים במיוחד, וזאת מכמה סיבות עיקריות: א. ההדפסה נעשתה בהיחבא עקב חשש המדפיסים מפני השלטונות הנוצריים, וזאת לאחר גזירות האפיפיורים על שריפת התלמוד במאה ה-13 (בשנת ד"א תתקצ"ט - 1239, ובשנת ה'כ"ד - 1264). מסיבה זו אף לא הושלמה הדפסת כל הש"ס ע"י משפחת שונצינו (ראה: רנ"נ רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, עמ' ח-ט). ב. עותקים רבים שנמכרו לספרד ופורטוגל אבדו בעת הגירוש והשמד בשנים רנ"ב-רנ"ז (1492-1497). ג. עותקים רבים נשרפו לאחר מכן בגזירת שריפת התלמוד באיטליה בשנים שי"ג-שי"ד (1553-1554) (ראה: רנ"נ רבינוביץ, שם עמ' טו). ד. עותקים רבים התבלו ואבדו עקב השימוש הרב שנעשה בהם ללימוד התלמוד [מאחר והיתה זו המהדורה היחידה של התלמוד בדפוס במשך עשרות שנים]. מרבית הדפים ששרדו עד ימינו הם בלויים ופגומים, ונדיר למצוא רצף של עשרות דפים במצב סביר, כמו בקונטרסים שלפנינו.
לפנינו קרוב לארבעים דף ממסכתות בבא קמא ובבא מציעא. מסכתות אלה נדפסו בעיר שונצינו, כפי הנראה ע"י גרשום שונצינו (את מסכתות ברכות וביצה שקדמו להן, הדפיס דודו יהושע שלמה ב"ר ישראל נתן שונצינו), בסביבות שנת רמ"ט (1489).
במהדורה זו נקבעו לראשונה "התוספות" כחלק אינטגרלי מדף הגמרא לצד פירוש רש"י (להבדיל מדפוסי ספרד שבהם נדפס רק פירוש רש"י בצד הגמרא. ראה: שם הגדולים, מערכת ספרים, ערך גמרא). גם סוג ה"תוספות" שצורפו לכל מסכת נקבע אז לדורות (ברובם תוספות רבי אליעזר מטוך. על בחירת סוג התוספות לכל מסכת ע"י בני משפחת שונצינו ראה: שם הגדולים לחיד"א, מערכת ספרים, ערך תוספות שאנץ). לעומת זאת, "צורת הדף" (ומספור הדפים) בדפוס זה שונה מהמקובל בימינו, שכן זו נקבעה רק במהדורת בומברג שנדפסה אחריה.
בסוף מסכת בבא קמא שלפנינו, מופיע קולופון המשותף להדפסת מסכת בבא קמא ובבא מציעא יחדיו: "מסכתות אילו שהם בבא קמא ובבא מציעא היגהתים ודקדקתים באופן שידעתי שהם מדוייקות מאד, לבד מבמקומות מועטות שנסתפק לי ועשיתים כאשר היה בספרים שלפני. ובהיות הקונים ממני מסכתות אילו נשתעבדתי להם בשבועה וקנסות לגמרם קודם הפסח, ובסיבת מאורעו’ רעות התמהמהתי בסיומם עד אור לארבעה עשר עם יגון ועמל גדול לא היה לי פנאי להודיע המקומות נסתפקתי בהם כאשר עשיתי במסכתות עשיתי בשכבר, אמנם תדעון שטובות הם מאד מאוד ולא תמצאו בם חסרון אם לא ב בחילוף כ’ וכיוצא בו. נאום דוד בן מהר"ר אלעזר הלוי ס"ל ז"ל" [לפי רנ"נ רבינוביץ המגיה הוא רבי דוד ב"ר אליעזר הלוי פיציגטון, חכם שחי באיטליה במפנה המאות ה-15 וה-16. במפעל הביבליוגרפיה מופיע נוסח קולופון זה בשני שיבושים].
בשולי חלק מהדפים הגהות עתיקות בכתב-יד, עם תיקוני גירסאות בגמרא וברש"י [התיקונים מופיעים במהדורות הבאות של הש"ס, אך אינם נמצאים בנוסח הדפוס של מהדורה זו].
2 פריטים, [37] דף. כ-31 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, מצב כללי בינוני (חלק מהדפים במצב טוב). כתמים, בלאי וקרעים. בחלק מהדפים קרעים גסים עם פגיעה בטקסט. חתימות בעלים עתיקות "דניאל יצ"ו" "יצחק ביבאמיא" (?).
משפחת שונצינו, משפחה יהודית שבניה היו מראשוני המדפיסים העבריים, נקראה על שם העיר שונצינו (סונצ'ינו) שבצפון איטליה, בה התיישבו בני המשפחה והקימו את בית דפוסם הראשון. שם החלו להעלות את מסכתות התלמוד הבבלי על מזבח הדפוס (במקביל להם החלו להדפיס מספר מסכתות בספרד). המסכת הראשונה, מסכת ברכות, נדפסה בשנת רמ"ד (שנת "גמר"א"). בשל קשיים וצרות שהתרגשו עליהם, נאלצו בני שונצינו לנדוד יחד עם כלי הדפוס, והתגוררו בערים שונות ברחבי איטליה, כשבכל אחת מהן המשיכו במלאכתם והדפיסו ספרים עבריים חשובים.
מקור: אוסף משפחת ששון.
דוד ששון תיארך את שנת ההדפסה 1488. [לפי מפעל הביבליוגרפיה (רשומה מס' 328506): רוב הביבליוגרפים קבעו תאריך הדפסת מסכתות אלו לשנת רמ"ט 1489. פרידמן מאחר את התאריך של שתי המסכתות הללו לשנת ר"נ].