ספר קהלת יעקב - העותק של האדמו"ר הראשון מטאהש, ושל חתנו האדמו"ר מקוסון בעל "בני שִלֵשִים"

ספר קהלת יעקב - העותק של האדמו"ר הראשון מטאהש, ושל חתנו האדמו"ר מקוסון בעל "בני שִלֵשִים"
ספר קהלת יעקב, כללי הש"ס והפוסקים, מאת הגאון רבי ישראל יעקב אלגאזי. למברג [לבוב], [תרכ"ב] 1862. הסכמת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז.
בדף לפני השער רישום בעלות (בדיו) שהספר שייך להאדמו"ר רבי משולם פייש אב"ד טאהש: "... שייך להאי גברא רבה ה"ה הרב הגאון הגדול חסיד ועניו כקש"ת מו"ה משולם פייש אב"ד ור"מ דק"ק טאש יע"א. אני הכותב משה אפרים ---". רישום נוסף (בעיפרון), בחתימת נכדו רבי משה שמואל רוטנברג מקליינווארדיין, שקיבל את הספר בחלקו בעזבון אביו רבי יהוסף הלוי אב"ד קוסון בעל "בני שִלֵשִים": "עלה בגורלי מעזבון כ"ק אאמו"ר הגה"ק רשכבה"ג מוהר"י הלוי אב"ד בטאש, מאדא וקאסאן זי"ע ועכ"י [זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל], בנו השפל עבד לעבדי ה' משה שמואל ר"ב הלוי, בהרב הגה"ק מקאסאן זלה"ה הכ"מ". מעבר לדף זה, רישום בכת"י (בעפרון) של מפתחות לספר.
הגאון הקדוש רבי משולם פייש סג"ל לאווי הראשון - האדמו"ר הראשון מטאהש (תקפ"א-תרל"ג), מגדולי האדמו"רים בהונגריה, שנודע בקדושתו וכ"פועל-ישועות". נולד במורביה, בעיר יוזפס-דורף (הסמוכה לקרלסבד). בתקופת נעוריו התפשטה ההשכלה ועזיבת התורה במדינת מורביה, ובהשפעת הגאון רבי שמואל פריינד מדייני פראג, נסע ללמוד בישיבות הונגריה, אצל הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר, אצל הגאון רבי מאיר אונגוואר ואצל הגאון רבי אברהם שאג. לאחר נישואיו התגורר בכפר אשוואר הסמוך לניר-באטור [יישוב מפורסם באנשי-מעלה מקובלים ועובדי השי"ת, שהרב מקומרנא היה מכנה אותם "חכמי אש ואור" - כמליצה על שם המקום אשוואר], שם התגורר חמיו, שהיה מתלמידי הרב מקאליב והרב מקומרנא. רבי משולם פייש היה מקושר לגדולי החסידות בהונגריה וגליציה: הרב מליסקא, ה"דברי חיים" מצאנז, מוהרי"א מזידיטשוב, הרב מקומרנא, הרב מראזלא ועוד. רבו העיקרי היה האדמו"ר רבי דוד מדינוב, שהסמיכו לכהן באדמו"רות.
כיהן כרב ואב"ד בעיר טאהש (נ'יר-טאש Nyirtass , סמוכה לעיר המחוז קליינווארדיין [קישווארדה]). התפרסם בעבודתו את השי"ת בהתלהבות כאש-בוערת ותפילותיו עבור הכלל והפרט. גדולי אדמו"רי דורו (רבי דוד מדינוב ורבי אשר אנשיל יונגרייז מטשענגער) שלחו אליו אנשים על מנת שיוושעו בתפילותיו הטהורות ובזכות תורתו וקדושתו. סיפורים על גילויי "רוח הקודש" בבית מדרשו היו ידועים - גילויים שמימיים ותוכחה על נסתרות שהיתה עטופה ב"אהבת ישראל" ובשמחת-לב. אמרו עליו שבשעת ריקודו בשבת קודש היה פועל את כל הישועות. בכל ימות השבוע היה שרוי בתענית ["תענית משבת לשבת"], ולא היה ניכר עליו מאומה, כי צהלתו היתה על פניו [סיפורים רבים אודות ה"מופתים" וההתרוממות הרבה שחוו השוהים במחיצתו, ראה בספר "פאר משולם" שנכתב לתולדותיו].
לעת זקנותו נסע במיוחד להתפלל על קבר רבי אלימלך מליז'נסק, כדי לזכות לבן זכר, וכשנולד קרא לו "אלימלך" על שמו והיה מכנהו בחיבה "הרבי ר' אלימלך" [בן זה התייתם מאביו בעודו תינוק, והתגדל בבית גיסו הגדול היה האדמו"ר רבי יהוסף רוטנברג בעל "בני שִלֵשִים", ורק בשנת תרס"ח עלה רבי אלימלך על מקום אבותיו לכהן כאב"ד טאהש].
בשנת תרל"ג פרצה מגיפה והאדמו"ר הקדוש ביקש להיות כפרה על כלל ישראל. ואכן, במותו פסקה המגיפה. האדמו"ר רבי צבי אלימלך מבלאז'וב בעל "צבי לצדיק" אמר עליו שאילו היה מאריך ימים, היה כובש "לא רק את הונגריה, אלא גם את פולין...".
מלכות בית טאהש נמשכה עד ימינו אלו, ב"קרית טאהש" בקנדה, שהוקמה ע"י נינו האדמו"ר מטאהש, הגאון הקדוש רבי משולם פייש סג"ל לאווי - השני (תרפ"ב-תשע"ה), בן האדמו"ר רבי מרדכי מדעמעטשער (דֶמֶצֶ'ר), בנו של האדמו"ר רבי אלימלך אב"ד טאהש, ונכדו של רבי משולם פייש לאווי הראשון.
חתנו האדמו"ר הראשון מקוסון, הגאון הקדוש רבי יהוסף הלוי רוטנברג בעל "בני שִלֵשִים" (תרי"ג-תרע"ב) בן-בתו של האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. תלמידם של האדמו"רים בעל "דברי חיים" מצאנז ושל בעל ה"ייטב לב" מסיגט. לאחר פטירת חותנו נתמנה לכהן על מקומו כאב"ד טאהש, ממנה עבר לכהן ברבנות ניר-מאדע (Nyirmada), ובשנת תרנ"ד עבר לכהן ברבנות קאסאני (קוסון, Căuşeni, Mezo-Kaszony) שברוסיה הקרפטית. נהג בחיי קדושה וטהרה, והרבה בסיגופים ובתעניות. את כספו היה מפזר לצדקה לעניים. מצאצאיו יצאה שושלת גדולה של אדמו"רים ואנשי מעשה (ראה אודותם, בספר "תפארת בית קאסאן").
בנו החתום על הספר, רבי משה שמואל רוטנברג (תרל"ב-תש"ו), בן גילו של דודו האדמו"ר רבי אלימלך מטאהש (תרל"ב-תש"ג), שנתגדל עמו בבית הוריו. לאחר נישואיו עם בתו של רבי בן ציון פיש מבורשא התגורר בעיר קליינוורדיין, ולאחר מכן היגר לארה"ב והתגורר בלוס אנגלס ובניו-יורק (ראה אודותיו: מ' וונדר, אנצי' לחכמי גליציה, ד', עמ' 831-832).
קמו, קלא דף. 25 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. מעט בלאי וכתמים. כריכת עור מקורית, עם שדרה קרועה ופגומה.