ספר מאמר מרדכי - דיהרנפורט, תע"ט - העותק של המקובל מולא אור שרגא מיזד, גדול חכמי פרס - עם מאות הגהות בכתב-ידו ...

ספר מאמר מרדכי - דיהרנפורט, תע"ט - העותק של המקובל מולא אור שרגא מיזד, גדול חכמי פרס - עם מאות הגהות בכתב-ידו וחתימותיו - חיבור בהיקף גדול שטרם נדפס - דברי התורה היחידים ששרדו בכתב-ידו
ספר מאמר מרדכי, חידושים ומאמרים על התורה, עם פירוש על הגדה של פסח, מאת רבי מרדכי ב"ר יהודה ליב הוליש מלבוב. דיהרנפורט, [תע"ט 1719].

עותק זה היה שייך למקובל הנודע מולא [חכם] אור שרגא, גדול חכמי ומנהיגי יהדות פרס. שולי דפי הספר גדושים בלמעלה מ-200 הגהות בכתב-יד, רובן בכתב-יד קדשו, מתוכן למעלה מ-80 הגהות שבהן חתם בשמו "הצעיר אור שרגא". במספר דפים ובדפי הכריכה נוספו הגהות מבני משפחתו, בניו או נכדיו.

רוב ההגהות ארוכות במיוחד ומכילות תוכן מקורי של חידושים, דרשות ורמזים, צירופי שמות וכוונות קבליות. רוב ההגהות אינן קשורות באופן ישיר לתוכן דברי המחבר, אלא לעתים עם קשר כללי לנושא פרשת השבוע ולעתים ללא קשר כלל. נראה כי הרב אור שרגא עשה שימוש בשולי הספר כמקום פנוי לכתיבה וכדרך לשמר את חידושיו. לפנינו, אם כן, כתב-יד שלם של חידושים מאת הרב אור שרגא. לא ידועים כתבי-יד אחרים בדברי תורה מהרב אור שרגא. הגהות אלו לא נדפסו.

במספר מקומות בספר חתימות וחותמות בניו ונכדיו של הרב אור שרגא, ששימשו כרבנים וחכמים ביזד: "הצעיר משה בן מאור" [בנו של הרב אור שרגא], "הצעיר יצחק בן מ' משה", "הצעיר יצחק בכה"ר משה..." [רבי יצחק ב"ר משה נכדו של הרב אור שרגא], "האי חירגא משה בכ"ר יצחק נכד המאור שרגא" [המכונה "מולא אג'בבא"], "הצ' רפאל בה"ר חכם משה נכד המאור".

המקובל הנודע מולא [חכם] אור שרגא (נפטר תקנ"ד), רבה של העיר יזד, גדול חכמי ומנהיגי יהדות פרס. לפי המסופר, הגיע הרב אור שרגא לעיר יזד מהעיר איספאהן, שם נידון למוות יחד עם תשעה רבנים ע"י מושל העיר שהיה שונא יהודים. מתוך העשרה, נהרגו שבעה רבנים, ורק שלושה ניצלו בדרך נס, ביניהם היה הרב אור שרגא, שנמלט אל העיר יזד [החכמים האחרים: מולא דרויש - הגיע לשיראז, ומולא משה - לכאשאן. לפי המסופר, נהג ללמוד עם חכמים אלה באופן קבוע, כשלצורך המפגשים נעזרו ב"קפיצת הדרך"]. מעברו ליזד גרם לפריחתה של היהדות בעיר ומכוחו נשארה יהדות יזד דבקה בלימוד התורה ובקיום מצוות, למרות ריחוקה ממרכזי היהדות. בשנות רבנותו הפכה יזד למרכז תורני, שהשפיע על מצבה הרוחני של כל יהדות פרס, וכך זכתה יזד לכינויים "ירושלים הקטנה" ו"דאר אל עיבאראת" ["עין האמונה"].

הרב אור שרגא נודע כתלמיד חכם מופלג השוקד על התורה במסירות נפש וכצדיק ומקובל בעל מופת ועושה נפלאות. המסורת מספרת כי זכה ללמוד תורה מפי אליהו הנביא, שגילה לו כי הוא ממשפחת דוד המלך. סיפורי פלא ומופת ידועים אודותיו במסורת יהודי פרס, בין היתר מסופר כי כאשר ראה אותו השאה - המושל הפרסי, הבחין בעמוד אש מעל ראשו, והעניק לו גלימה מלכותית לאות כבוד. בענוותנותו לא רצה הרב אור שרגא ללכת עם הגלימה וקיצץ את שרווליה. כאשר פגש אותו אחד משרי השאה והבחין בשרוולים הקצוצים, כעס השר על הרב אור שרגא והרים את ידו לסטור לו, אך ידו יבשה והפכה למשותקת, ורק לאחר תחנוני השאה התפלל הרב אור שרגא על השר וידו שבה כבראשונה. סיפור אחר מייחס לו את הצלת תושבי יזד בדרך נס מידי המורדים שצרו על העיר. שמעו יצא גם אל מחוץ לגבולות פרס. בספר "מיזד לארץ הקודש" (ירושלים תשמ"ז, עמ' 144) מסופר כי הבעל שם טוב, שמעולם לא פגש אותו, התבטא עליו "יש לי ידיד במרחקים - הרב אור שרגא".

קברו של הרב אור שרגא, בבית החיים ביזד, הפך למקום עליה לרגל ליהודים ולגויים, והתפרסם כמקום בעל סגולות לישועה. הרב אור שרגא היה נערץ גם על אנשי יזד המוסלמים, שאף הם נושעו בזכותו. לפי המסופר, גוי תושב יזד נקלע לסערה בים וכאשר צעק "אלוהי אור שרגא עננו" - נח הים מזעפו. מאז נהג אותו גוי להדליק מדי שנה נר שמן על קברו.

הרב אור שרגא וצאצאיו הנהיגו את קהילת יזד במשך כמאתים שנה, כרבנים ומנהיגים. צאצאיו עומדים גם היום בראש קהילת יהודי יזד בארץ ישראל.

למרות גדולתו ופרסומו של הרב אור שרגא בין יהודי פרס, לא היו ידועים עד כה כתבי-יד ממנו בדברי תורה [ידועות רק שתי אגרות בענייני הכלל בחתימתו], והפריט שלפנינו הוא תגלית חשובה שיכולה לשפוך אור על דרכי לימודו והגותו.

בדף הכריכה הקדמית הודבק קטע מעטפה ממכתב שנשלח מקהילת יזד לבבל, עם רישום מליצי נאה: "מיזד אורחת / לבבל זורחת, לכי ונשקי את ידם כי הם אדוניך והשתחוי להם.... החכמים השלמים אספקלרי' המאיה' צנתרות די דהבא ה"ה דיינים של בבל יע"א זכות רבי שמעון בר יוחאי יגן בעדכם...".

[3], קז, קט-קיז, קיט דף (במקור: [3], קכב דף. חסרים דפים קח, קיח, קכ-קכב). דף קח הושלם בכתב-יד. דפים קכ-קכב החסרים בסוף הם מדפי המפתחות. 29.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. שוליים קצוצים, עם פגיעה בטקסט ההגהות בחלק מהמקומות. קרעים עם חסרון במספר דפים, משוקמים ומושלמים בכתב-יד. כריכת עור מקורית, פגומה.

מצורפת חוות-דעת מומחה על זיהוי ההגהות ככתב-ידו של מולא אור שרגא, מאת מר בנימין ריצ'לר, לשעבר מנהל המכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספריה הלאומית.