מכתב נדיר וקדום מקהילת קודש באניהאד אל הגאון רבי שרגא פייוול הלוי הורוביץ אב"ד פאקש – תקצ"ו – כת"י תלמיד ישיבת פרעשבורג

מכתב נדיר וקדום מקהילת קודש באניהאד אל הגאון רבי שרגא פייוול הלוי הורוביץ אב"ד פאקש – תקצ"ו – כת"י תלמיד ישיבת פרעשבורג

המכתב נשלח אודות איש אחד שברח מבאניהאד לפאקש וגנב שכר מלומדות מהמלמד החשוב התורני המופלג ר' שמואל פ"פ (פראנפורט) שלמד עם בנו, גם גנב אתו הבן וחפצים, וגם עשה נבילה שהי' חתן עם אשה הגונה בבאניהאד וברח לעיר פאקש ושם נשא אשה אחרת, ובפני קהל באניהאד כיחש כי נשא אשה

נחתם כאן בחותם של שעוה אדומה מ"קהל עדת ישורון באניהאד"

בעמוד ב' נמצא (טיוטה?) של מכתב אל רבי "טוביה" [איננו יודעים את זהותו], מאת יהודי שלמד בישיבת בפרעשבורג והוא בן ר' נטע, ונשא אשה את בת ר' ארי' נ"ש, וביקש ממנו שישתדל למענו עבור משרת שחיטה שהוא רוצה לקבל. בין היתר מזכיר: "למצוה רבה יחשב זאת לטובתי ולטובת ידידו אאמ"ו נ"י...".

יתכן והכותב הוא אחד מבניו של הגאון רבי נתן נטע פרנקפורטר מהעדיעס אב"ד מטרסדורף. שלושה מהם למדו בישיבת פרשבורג אצל מרן החתם סופר: רבי מנחם מנדל, רבי יוסף ליב, ורבי שמואל.
רבי שרגא פייוול נולד בשנת תקנ"ו, בימי ילדותו למד בקאליב בתקופת כהונת האב"ד רבי יצחק אייזיק מקאלוב זי"ע. משנת תקצב אב"ד פאקש, ומשלהי תקצ"ט אב"ד פאפא. אחד היוזמים לכינוס רבנים בפאקש בשנת תר"ד, להעמיד הדת על תילה. מרוב עגמת נפש על פרצות הדור נפטר בדמי ימיו בן מ"ט שנים, ביום י"ז אדר תר"ה.
נספד ע"י הכתב סופר זי"ע: "ואחרון הכביד אחיי ורבותי הלא ידעתם הלא שמעתם כי שק ואפר יוצע לרבים בכי ומספד על הרב הגאון המפורסם... חד מגאוני זמנינו גדול בתורה ובצדקות היה גודר גדר ועומד בפרץ, כמעט מסר נפשו על כל דין ומנהג ישראל כידוע... שכל זמן שהיה אתנו רבים השיב מעון ועמד על משמרתו!"

מצב טוב. בלאי אופייני.