הגדה של פסח – כתב יד מאויר ביד אמן, עם אפליקציות בד – גרמניה, המאה ה-18

כתב יד, הגדה של פסח, עם דינים ומנהגים. כתובה ומאוירת ע"י רפאל נעקרסולם. [גרמניה], שנת "ו'אמ'רת'ם' זב'ח' פס'ח" – תקנ"ו [1796]. עם הוראות ופיוטים בתרגום ליידיש-דייטש.
ההגדה נכתבה בדיו שחורה ואדומה, על נייר עבה ואיכותי. כל עמוד תחום במסגרת. נוסח ההגדה בכתיבה מרובעת, מנוקדת; הדינים בכתיבה בינונית [רש"י], והיידיש-דייטש באותיות צו"ר. הדינים מלוקטים ממקורות שונים. בסמוך לכל אחד מסימני הסדר ["קדש", "ורחץ" וכו'], שנכתבו באותיות מקושטות, מופיעות הוראות בחרוזים, בעברית וביידיש-דייטש. הפיוטים "אחד מי יודע" ו"חד גדיא" מתורגמים ליידיש-דייטש, פסקה אחר פסקה.
כתב היד מלווה תשעה איורים, שניים מהם בשחור-לבן והיתר צבעוניים, ומשולבים אפליקציה של פיסות בד צבעוניות (כל האיורים הוכנו על דפים נפרדים והודבקו על דפי ההגדה): · בראש כתב היד איור צבעוני של שער – מבנה ארכיטקטוני מפואר בעל ארבעה עמודים, על שניים מהם משתרגות זמורות עם אשכולות ענבים. · בדף [7ב] איור צבעוני של סלסלה עם פרחים. · בדף [9] איור צבעוני של ארבעת הבנים (על פי הגדת אמשטרדם), מעוטרים באפליקציה של בדים שונים. · בדף [12] איור שחור-לבן של משה נמשה מן היאור. · בדף [13] איור שחור-לבן של משה ואהרן בארמון פרעה. · בדף [14] איור צבעוני וססגוני במיוחד, משולב גזירי-נייר ואפליקציה של בדים שונים, בו מתוארים חמשת החכמים מסובין בבני ברק, כשעל שולחנם ועל הרצפה מופיעות צפרדעים (להמחשת מכת צפרדע והפלפול "כמה לקו באצבע, עשר מכות..."). · בדף [16ב] תיאור צבעוני של סדר פסח ואמירת "מצה זו", שנראית בו דמות אוחזת במקל (להמחשת היציאה ממצרים). · בדף [23ב] נראית אשה לבושה במלבושים מהודרים, פותחת דלתות עץ (הנייר נגזר כך שניתן יהיה לקפלו לצדדים), שמאחוריהן מופיעה המילה "שפוך", גזורה מאותיות בד ומודבקת על רקע בד זהוב. · בדף [24], בתחילת ה"הלל" איור צבעוני קטן, של דוד המלך כורע, כשנבלו מונח לפניו.
האמן, החותם את שמו בעמוד השער, הוא רפאל בן איצק נעקרסולם (Neckarsulm). ידועים שני כתבי יד נוספים שאייר: האחד הוא כתב יד להגדה של פסח, הדומה מאד לכתב היד שלפנינו, שנעשה בשנת תקנ"ז [1797] – אוסף בית המדרש לרבנים באמריקה (New York - Jewish Theological Seminary Ms. 8338; כתב היד של ה-JTS כולל כמות קטנה יותר של איורים, עם איור צבעוני אחד בלבד, ל"שפוך"). השני הוא כתב יד "מימורבוך", של בית-הכנסת בקהילת לויבהיים (Laubheim), אף הוא משנת תקנ"ז [1797] – אוסף הספריה הלאומית, ירושלים (°4 י105 Ms. Heb).
בפתח כתב היד רישום בעלות: "זאת הגדה נתן חונה (?) בריטלינגער לר' יוסיף בן כה"ה ליב ברעלענגעלד בשנה תקע"ט".
כרך נאה, עם חיתוך דפים מוזהב. הכריכה מחופה בד קטיפתי בצבע ורוד, עם רקמה צבעונית של מסגרת פרחונית, מדליון עם זהרונים וסרט זהוב. במדליונים הקדמי והאחורי נרקמו ראשי התיבות RJ.
[38] דף, 22.5 ס"מ. מצב כללי טוב. חותמת מטושטשת בדף השער. כתמים (בעיקר כתמי יין ומזון) בדפים רבים. בלאי, כתמים וקרעים קלים בכריכה. נתונה בנרתיק קרטון ועור מקורי, בלוי וחסר בחלקו.
מקור:
1. אוסף הרב ד"ר ארתור זכריה שווארץ, וינה-ירושלים.
2. אוסף טדי ותמר קולק, ירושלים.