כתב יד, תימן - "סדר סליחות" - בכתב ידו של המהרי"ץ

כתב-יד, "סדר סליחות" - פיוטי "סליחות" ופיוטי "רחמים" כפי המנהג הקדום של יהודי תימן. תימן, [המאה ה-18].
כתיבה קליגרפית נאה במיוחד, כתובה בפסקאות מרווחות, עם תיבות פתיחה מודגשות. מנוקדת בניקוד מלא. בתיבות הפתיחה - הניקוד בגופן חלול.
פיוטי הסליחות: "בשם אלהי אברהם אפתחה", "שלומי עליון ישיני מכפלה", "דרכי שבעה רועים", "ילוד יעקב יצעק לאל שוכן גבוהים", "אדוני האדונים השקיפה ממעונים", "לאט האל בעם נדכה", "יה מלאך שמך בקרבו", "לכם בני ציון הכואבים", "יה למתי צפנת חזון תנחומיך", "אלהים שיחרתיך ונגדך אשפוך לבי", "יצרי ראשית צרי התעני כשכור", "יונה פותה יקושת כל מעבר", "ישראל בחירי אל", "יונה נשאת על כנפי נשרים", "רחמיך שאלתי וכלו לישעך עיני". בעמ' [16]: "והדא נצד אלרחמים" - פיוטי ה"רחמים".
כתב היד נבדק ע"י מומחים, והוא זהה לכתב ידו של רבי יחיא ב"ר יוסף צלאח, גדול רבני תימן באותה תקופה, שבימי צעירותו התפרנס - כרבים מחכמי תימן - מהעתקת ספרי קודש.
רבינו יחיא ב"ר יוסף צלאח - המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צַלאח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עַרַאקִי, רבי יחיא עַרַאקִי ורבי דוד מַשְרַקִי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התִּכְּלַאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
[31] עמ'. 14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי ונזקי-עש משוקמים, כתמים. כריכת עור חדשה.
מצורף מכתב אישור על הזיהוי, מהגאון ר' יצחק רצאבי, מגדולי המומחים לכתבי יד תימניים, הכותב: "ניכר לי שהוא כתי"ק של מהרי"ץ זצוק"ל, כנראה בצעירותו, ולכן יש קצת שינויים מן הכתוב בתכלאל עץ חיים אשר לו".