דף בכתב-יד קדשו של הצדיק רבי יעקב אבוחצירא - ה"אביר יעקב" ממרוקו

דף בכתב-יד קדשו של הגאון והצדיק הקדוש רבי יעקב אבוחצירא, ה"אביר יעקב" ממרוקו.
כתוב משני צדיו, ומכיל כ-40 שורות בכתב-יד קדשו.
הדף כולל קטע דרשה מתוך ספרו "דורש טוב" שנדפס בירושלים בשנת תרמ"ד, ע"י בנו רבי אהרן אבוחצירא. קטע זה נדפס בדף מט, בדרוש ד' לנפטרים, והוא עוסק בסוד חטאו של אדם הראשון ובמעלתם של האבות הקדושים ושל משה רבינו, ובכוחם בהורדת השכינה לארץ. "תשובתו הרמת"ה של הקב"ה דאבות העולם... עדיפי מיניה דהם קדמו והורידוה מן הרקיעים העליונים ע"י שמסרו עצמם על קידוש ה'...".
רבי יעקב אבוחצירא (תקס"ו-תר"מ) - "אביר יעקב", נודע מצעירותו כגאון וקדוש, גאון מופלג בתורת הנגלה וההלכה, ומקובל אלוקי בחכמת האמת. רב ואב"ד בקהילת תאפיללאת [שהיתה הקהילה המרכזית באזור עמק הזיז בדרום-מרוקו]. כבר משנות העשרים לחייו נכנעו למרותו רוב רבני האזור. רבינו יעקב נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו ועמד בקשרי שו"ת והלכה עם גדולי הרבנים בכל קצוי ארצות צפון-אפריקה. איש אלוקים קדוש המלומד בניסים, סיפורי מופת רבים נודעו עליו וזכה לגלוי אליהו הנביא זכור לטוב (ראה בספר "מעשה ניסים", ירושלים תשכ"ח, שנכתב עפ"י ידיעות וסיפורים ששמע מפי ה"בבא סאלי" ושאר רבני משפחת אבוחצירא). שמו נודע גם בין גויי הארץ המוסלמים שהיו קוראים לו בהערצה "אלחזן אל כביר" [=הרב הגדול].
נפטר בדרכו לעלות לארץ ישראל ונקבר בעיר דמנהור שבמצרים. על מצבתו שם נכתב: "מצבת קבורת... גברא רבא דאתי ממערבא, הרב המופלא סבא דמשפטים, מקובל אלוקי, חסידא קדישא בנגלה ובנסתר מו"ר עט"ר וצ"ת כמוהר"ר [מורנו ורבינו עטרת ראשנו וצניף תפארתנו כבוד מורנו ורבינו הרב רבי] יעקב אביחצירה זצוק"ל זיע"א...".
מחיבוריו: גנזי המלך; יגל יעקב; שו"ת יורו משפטיך ליעקב; פתוחי חותם; דורש טוב; בגדי השרד; מחשוף הלבן; ועוד חיבורים רבים.
לכבודו ולזכרו נתחברו עשרות פיוטים, שחלקם נפוצים עד היום בין יוצאי מרוקו. תמונתו הידועה, יושב בשיכול רגלים עם ספר קודש בידיו, היתה תלויה בבתים רבים במרוקו ובארץ ישראל עד היום הזה.
בניו ונכדיו נודעו בקדושתם ובתורתם. המפורסמים שבהם הנם: רבי ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי" ואחיו רבי יצחק ה"בבא חאקי", רבי מאיר אבוחצירא ה"בבא מאיר" ועוד עשרות רבנים מובהקים ואנשי סגולה ומופת.
דף, 17 ס"מ. מצב כללי טוב, כתמים. נתון בכריכת עור מפוארת (31X23 ס"מ), עם עיטורים וכיתובים מוזהבים.
מצורף אישור מומחה על זיהוי הדף שלפנינו ככתב-יד קדשו של ה"אביר יעקב".