מכתב הגאון הקדוש האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב - אל בנו האדמו"ר רבי זאב וואלף מסטריקוב

מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי "אברהם במו"ה רפאל החוב"ק הנ"ל", טשעכנאווי (טשכנוב), תר"ח [1848].
נשלח אל בנו האדמו"ר רבי זאב וולף מסטריקוב. תוכן המכתב בענינים משפחתיים ובדברי תורה: ברכות ללידת "בן זכר למז"ט - תזכו לגדלו לתורה לחופה ומע"ט". תשובה על מכתב בדברי תורה ששיגר לו בנו: "יפה כתבת... שפלפלת בענין זה, נהניתי כי דבריך נאמרים בשכל הישר...". בשולי המכתב הוא מבקש ממנו שישלח מכתבים לאמו [הסבתא, אמו של רבי אברהם], ומבקש ממנו גם לברר פרטים לצורך היתר עגונה, על מקרה פטירה של יהודי, שהיה מקבץ נדבות מעיר לעיר, ואשר נפטר ונקבר בעיר ברעזין.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב (תקמ"ד-תרל"ה), "גאון הגאונים", "רבן של ישראל", מגדולי גאוני פולין המפורסמים בדורו. תלמיד מהרא"ל צונץ. גאון מופלג ואיש קדוש ומופלא. נודע במלחמתו ב"גזירת הלבוש" יחד עם בעל "חידושי הרי"מ" ועמד בראש קבוצת הרבנים שפסקו שדין גזירה זו כדין גזירות-השמד, שדינן "יהרג ואל יעבור".
קיבל בחסידות מרבי שמחה בונים מפשיסחא ומרבי פישל מסטריקוב, אך סירב לשמש באדמו"רות. רק לאחר פטירת בעל "חידושי הרי"מ" מגור, כשרוב חסידיו קבלו את הנהגת רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר, הגיעו אליו חלק מגדולי החסידים (רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, רבי אלעזר הכהן מפולטוסק, ועוד) וקיבלו את הנהגתו. אז הסכים לשמש להם כאדמו"ר בתנאי שימשיך במנהגו להתפלל בנוסח אשכנז ולהתפלל תפילת שחרית כ"ותיקין".
נערץ בגאונותו וקדושתו בעיני רבני ואדמו"רי דורו. רבי שמחה בונים מפשיסחא שפגש בו בבואו לסטריקוב, אמר: "אורח חשוב ממני בא לעיר". רבי מנדלי מקוצק התבטא עליו: "יש לו דמות של מלאך אלקים". רבי יצחק מאיר מגור כותב עליו בתשובתו לרבי חיים מצאנז בענין היתר התרנגולים החדשים (שו"ת הרי"מ סימן ח'), שלא חקר בבעיה, מאחר והוא סומך על הרב מטשכנוב שאוכל מהם והוא מפורסם לגדול וצדיק. רבי חיים הלברשטאם מצאנז אמר עליו, כי מי שגר בפולין ואינו מכיר את הרבי מטשכנוב עתיד ליתן על כך את הדין.
הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמכר כתב אליו: "המבורך בפי ישראל מקצה אל הקצה, האיש האלקי, מיחידי הדור שלנו, גאון הגאונים". רבי יוסף חיים קרא רבה של וולאצלווק אמר עליו בהספדו: "ולא יכילו יריעות הרבה לספר נדיבות רוחו צדקתו וקדושתו... אך אחת היא אשר נפשי יודעת, כי מיום שנפטר רבי עקיבא איגר, לא נמצא בכל גדולי ארצנו אשר יודו עליו כל ישראל כי קדוש הוא מרחם... איש לא נעדר לשבחו ולפארו...".
מחידושי תורתו ואמרות קדשו נדפסו הספרים: "זכותא דאברהם", "אהבת חסד", "בית אברהם", "צלותא דאברהם" ועוד.
ארבעת בניו שימשו באדמו"רות וברבנות: רבי זאב וולף לנדא - האדמו"ר מסטריקוב; רבי דוב בעריש מביאלה, שהוכתר כאדמו"ר לחסידי וורקא בחיי אביו - הוא אבי שושלת אדמו"רי סטריקוב עד זמננו; רבי רפאל - אדמו"ר בעיר וורשא, ורבי יעקב - האדמו"ר מיעז'וב, שמילא את מקום אביו ברבנות טשכנוב, לעת זקנתו של אביו.
2 עמ' כתובים (כ-36 שורות בכתב יד-קדשו וחתימתו) + דף אחורי עם רישומי כתובת בעברית ובפולנית, וחותמות דואר. מצב בינוני-גרוע, פגעי בלאי עם חסרון, משוקמים במילוי נייר.