מכתב תשובה בהלכה מהגאון רבי שניאור זלמן מלובלין, בעל "תורת חסד" – אל רבי שמואל סלאנט

מכתב ארוך (ארבעה עמודים גדולים) בכתב יד, תשובה בהלכות קידושין, מאת הגאון מלובלין רבי שניאור זלמן לאדיער, אל הגאון רבי שמואל סלנט. [ירושלים, שנות התר"נ בערך].
כתיבת ידי סופר, עם שילוב כתב ידו של הגאון מלובלין: שורת פתיחה "כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם כו' מוהר"ר שמואל נ"י סאלאנטער", סיום וחתימה "ידידו הדוש"ת, שניאור זלמן", והוספות בכתב ידו בין השיטים [תשובה זו נדפסה בספר "תורת רבי שמואל מסלנט", חלק ג', סימן קכ"א עמ' נד-נח].
הגאון מלובלין רבי שניאור זלמן [פראדקין-לאדיער], בעל ה"תורת חסד". נולד בשנת תק"ץ בלאדי, נודע מגיל צעיר כ"עילוי" וגאון מופלג. מגדולי חסידי ה"צמח צדק" ואדמו"רי ליובאוויטש לדורותיהם. כיהן משנת תרכ"ח כאב"ד לובלין והיה אחד מגאוני דורו המפורסמים. בשנת תרנ"ב עלה לירושלים והוכר כאחד מגדולי התורה בירושלים (יחד עם המהרי"ל דיסקין ורבי שמואל סלנט). בשנת תרנ"ט עבר לגור בחברון (עפ"י בקשת האדמו"ר הרש"ב), אך לאחר תקופה קצרה חזר לירושלים. בשנת תרס"א חיפש רבי שמואל סלנט ממלא-מקום לרבנות לצידו בתקופת זקנתו, ולשם כך הביא את הגאון האדר"ת שכיהן כרבה של מיר בליטא, אך בירושלים סערו הרוחות בקהילות החסידים שחפצו כי הגאון מלובלין ימונה למשרה זו. יש לציין כי למרות הפולמוס הסוער, נותרו שני הרבנים בקשרי ידידות והערכה רבה. נפטר בשנת תרס"ב ועל מצבתו נכתב "רבן של כל ישראל".
[4] עמ'. 29 ס"מ. מצב בינוני, פגמים בנייר (עם חסרון טקסט), משוקמים במילוי נייר.