דפי "כרוניקה יומית" – הכרוניקה של גטו לודז', 1941-1942

שלושה עשר דפים "Biuletyn Kroniki Codziennej" [עלון כרוניקה יומי] שנדפסו מטעם ה-Wydział Archiwum [מחלקת הארכיון] בגטו לודז'. לודז', 1941-1942. פולנית.
עלונים מס' 49, 66, 67, 68, 70, 71, 78, 80, 98, 103, 107, 108, 109. מודפסים במכונת כתיבה / משוכפלים. בחלקם מופיעה הכותרת המקוצרת ".B.K.C" בחלקם מחיקות והערות רבות בכתב יד, בעט ובעפרון (כנראה, מהתקופה).
לפנינו דפים מקוריים מן "הכרוניקה של גטו לודז'". מחלקת הארכיון, שהוציאה את הכרוניקה, הוקמה על-פי החלטתו של ראש היודנראט מרדכי חיים רומקובסקי. הכרוניקה נכתבה ברציפות מתחילת ינואר 1941 עד 30 ביולי 1944 וכוללת רישום כרונולוגי יומי של האירועים בגטו לודז'. מחבריה היו עיתונאים, סופרים ואנשי-רוח; הבולטים ביניהם היו העיתונאי יוליאן צוקר, המהנדס ברנרד אוסטרובסקי, האתנוגרף יוסף זלקוביץ וחוקר המקרא ד"ר אברהם שלום קמייניצקי. רישומיה מבוססים על מסמכים ועובדות, שמסרו לארכיון המחלקות השונות של המינהל היהודי בגטו, בהוראתו המפורשת של רומקובסקי.
הדפים כוללים תיעוד, יומי בדרך-כלל, של מזג האוויר, פרטים סטטיסטיים על ילודה ותמותה, מעצרים ופלילים, חלוקת המזון, מצב בריאות האוכלוסייה, כרוזים והודעות רשמיות, דינים-וחשבונות ממקומות עבודה, אירועים כגון מצודים וגירושים, נגישות והוצאות להורג. לעיתים מזומנות מופיעות כתבות על ההווי בגטו, על הלך-רוחה של האוכלוסייה, תמונות מחיי יום-יום, שמועות ואפילו בדיחות.
דפי הכרוניקה, שניצלו לאחר חיסול הגטו, ובהם כ-2,000 גליונות כתובים במכונת-כתיבה, מצויים במכון היהודי להיסטוריה בורשה ובמכון ייווא (YIVO) בניו-יורק. ב-1965-1966 פורסמה הכרוניקה בחלקה בדפוס בפולין, וב-1984 הופיע בארה"ב מבחר גדול של קטעים מתוך הכרוניקה בתרגום לאנגלית. בישראל נדפסה הכרוניקה במלואה בארבעה כרכים בשנים 1987-1989.
במבוא למהדורה העברית כותב לוציאן דוברושיצקי: "הכרוניקה של גטו לודז' מזעזעת בפשטותה והיא מסמך בעל ערך היסטורי עצום. עושר המידע הכלול בה, הדיוק ברישום והדרך השיטתית בה נתחברה, עושים את הכרוניקה למקור שאין שני לו בכל אשר נכתב על חורבן יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה. שלא כרשימות אישיות רבות מאותה התקופה, הכרוניקה לא רק נכתבה מדי יום ביומו, אלא העובדות והאירועים מבוססים על מקורות מידע ראשוניים או על מסמכים, שגם הם חוברו באותם הימים עצמם, וזאת בעיקר הודות לכך, שהיא נתחברה בידי מוסד, שהייתה לו גישה כמעט לכל הרישומים הפנימיים של הגטו. מוסד זה היה הארכיון של ראש מועצת היהודים בגטו לודז'".
סה"כ 17 דפים, 30 ס"מ בממוצע. מצב משתנה. חלקם קרועים, עם סימני קיפול ובלאי רבים.