ספר "חמדת ימים" על התורה - כרך בכתב-ידו של המחבר רבינו שלום שבזי - תימן, תי"ח - 1658 בקירוב

כתב-יד, ספר חמדת ימים, מדרש על התורה - ספר בראשית-שמות, בכתב-יד קדשו של המחבר, גדול משוררי תימן וחכמיה, רבינו שלום שבזי. תימן, [תי"ח 1658 בקירוב].
כרך בן למעלה מ-300 עמודים, בכתב-ידו של המחבר. מתחיל באמצע פרשת לך לך ומסתיים באמצע פרשת משפטים.
סימני מים בנייר: כתר, כוכב וסהר זה מעל זה, והאותיות M C. סימן זהה נמצא בכת"י ירושלים - הספרייה הלאומית Ms. AP Ar. 499 משנת 1658.
רבינו שלום (שָׁלֵם) שבזי - הרש"ש (שע"ט-תנ"ה), המכונה בפי יהודי תימן "אבא שלום שבזי". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. נולד בכפר נג'ד אלוליד הסמוך לתעז שבדרום תימן, למשפחת משתא, שנודעה כמשפחה מיוחסת של חכמים וסופרים. בצעירותו נדד לצנעא, שם התוודע לחכמיה ולמד בישיבותיה. לאחר מכן, חזר לעיר תעז ובה חי ופעל עד פטירתו. רבי שלום שבזי היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר, בקבלה ובפילוסופיה, והיה מן המחברים הפוריים ביותר בדורו. כמו כן, עסק בקבלה מעשית והיה חכם בחכמת התכונה. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות, אשר בהם טמונים סודות ורמזים עמוקים מחכמת הקבלה. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים.
בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. האגדה מספרת כי בכל ערב שבת נעשה לו נס "קפיצת הדרך", והיה מגיע לארץ ישראל לשבות בה, פעם בירושלים, פעם בטבריה, פעם בעכו או בחברון, ובמוצאי השבת היה שב אל ארצו. רבי יעקב ספיר שביקר בתימן כותב כי ראה באחד מחיבוריו של רבי שלום שבזי כי כותב על כך במפורש: "הייתי בירושלים וראיתי מחזה כך וכך, ובצפת כך וכך...". באחד משיריו כותב: "לבי בתימן, רק נשמתי פרחה ארץ צבי, הומה כמו אילת". ידועים מעשי נסים שפעל לישועת הכלל, ועל כוחותיו המופלאים ברפואת חולים, בפקידת עקרות, ועוד. בין היתר כתב ספר בשם "גורל החול" בקבלה מעשית, על מנת שיהודי דורו לא ילכו אחרי עושי נפלאות מקרב הגויים. גם קברו בעיר תעז ידוע כמקום קדוש אליו נהגו יהודי תימן לעלות לרגל מדי שנה בשנה.
אחד מחיבוריו החשובים הוא הספר "חמדת ימים" על התורה. חיבור זה הנו "מדרש" על התורה על דרך הפשט, הדרש, הפילוסופיה ותורת הקבלה, המלוקט ממקורות שונים ומגוונים [בהם גם מקורות שאינם ידועים בימינו], ערוכים בלשונו וסגנונו. את החיבור כתב לראשונה בשנת א'תתקנ"ז לשטרות (ת"ו ליצירה), בהיותו כבן עשרים ושבע שנים, אך לאחר מכן הוסיף וכתב לו מהדורות נוספות (במקום אחד כתב כי הוסיף על המהדורה הראשונה "עשר ידות"). ידועים מספר אוטוגרפים של חיבור זה, חלקם בנוסח קצר מן ה"מהדורא קמא". כתב היד שלפנינו הוא מן המהדורה האחרונה של החיבור, הכוללת הגהות והוספות המחבר, המשולבות ב"חלונות" בתוך הטקסט עם מילת הפתיחה 'ת"ט' = תוספת טעם. בכתב-היד שינויים משמעותיים מן המהדורות הנדפסות.
181 דף. חסר בתחילתו וסופו; מספר דפים חסרים גם בגוף כתב-היד. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב. כתמים, עקבות רטיבות ובלאי, פגעי עש, קרעים גסים במספר דפים וקרעים בשולי דפים. דפים וקונטרסים מנותקים. ללא כריכה.