מפה רקומה לשבת – ירושלים, תרס"ט

מפה רקומה לשבת. ירושלים, תרס"ט [1909]. [כותנה] וחוטי צמר נקי. מפת שבת בעלת רקמה של המקומות הקדושים והכותל המערבי, אשר שייכת לטיפוס ידוע של מפות שנוצרו בירושלים במאה הי"ט (עם שינויים קלים). במרכז המפה, בתוך מסגרת עגולה בצבעי רקמה עזים מתוארים בסכמטיות הכותל המערבי ובצדדיו "מדרש שלמה" ומקום המקדש. התיאור מלווה בכתובות: "מדרש שלמה", "מקום המקדש" ו"כותל מערבי". מסביב כתובת מעגלית: "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור - פעה"ק ירושלם תוב"ב אמן שנת תרס"ט". במסגרת מעגלית נוספת, עיטור צמחי ודגמי מבנים המסמלים קברי צדיקים, עם כיתובים: "חגי הנביא", "אבנר בן נר", "ר' מאיר ב"ה", "כלבא שבוע", "שמואל הנ'", "יואב בן צרויה", "יד אבשלום", "זכריה הנביא" ו"מערת המכפלה". אריה מסוגנן קשור לעץ בשלשלת, רקום בין הקברים, מעליו הכיתוב "רב הארי" – מסמל את קברו של האר"י הקדוש. בארבע פינות המפה, ארבעה קברי קדושים נוספים ובשוליים מילות הפיוט "שלום עליכם". רצועת תחרה תפורה לשולי המפה. יתכן והמפה שלפנינו שייכת לקבוצת מפות שתכנן בירושלים, בעיר העתיקה, שמחה ינובר (1910-1846). ינובר היה חזן שעסק בעיקר בהכנת תשמישי קדושה. שמו ידוע בירושלים כפסל של צמד האריות בחזית משטרת "מחנה-יהודה". הסכֶמה בה משתמש ינובר, הנמצאת גם על חפצים של אמנים אחרים, קשורה לתיאורי עליה לרגל ולכן מופיעים עליה הקברים והמקומות הקדושים. ב-1967 התקבלה במוזיאון ישראל עדותה של אחת מלקוחותיו של ינובר בה היא מתארת את שיטת עבודתו: "הגברת צביה זילברשטיין אשר נולדה בעיר העתיקה, בתו של אברהם רוקח, בגיל שמונים שנה, אומרת ששמחה ינובר [עזר] לכל הנשים בעיר העתיקה אשר חפצו לרקום, בציור דוגמת הרקמה בהתאם לבקשתה...וכל אישה רכשה חוטי רקמה 'בחנות הגרמנית'. [היא] זוכרת את אמה רוכשת אריג פשתן רוסי משובח ושולחת אותו לשמחה ינובר, אולם האריג היה קטן מכדי לכסות מצה, ואמה התקשתה לעקוב אחר דוגמת הרקמה. [היא]זוכרת גם ששכנתה, אישה מזרחית, רקמה על מסגרת ואחזה [את] חוטי הרקמה מלמטה באמצעות מחט סריגה. שמחה ינובר היה אמן [אשר] צייר ביד חופשית למטרת רקמה, בקווים מורכבים מנקודות קטנות כדי להנחות את תכי הרקמה. הוא צייר תיק תפילין לכל כלה אשר רקמה אותו לכבוד החתן שלה. הוא גם צייר סינרים לבנים ושקופים לנשים נשואות אשר לבשו אותם בלכתן לבית הכנסת. כאשר החלה הרקמה על בד קנבס הוא עיטר "כותל מערבי" ובנות מילאו את השטח ברקמה ותלו את הרקמה כתמונה על הקיר...בגדים נוצרו בעבור שליחים כגון החתם סופר מפרסבורג כדי לאסוף תרומות". מתוך: "A Group of Embroidered Cloths from Jerusalem by Richard Barnett". In: Journal of Jewish Art, vol. 2 pp 28-39. 124X116 ס"מ. מצב בינוני, כתמי יין גדולים בעיקר בחלק העליון של המפה. צבעי השחור והחום במקורם היו לא יציבים והם עברו למפה לאחר כיבוס. בתחרה מעט חורים ומעט ניתוקים. המפה עשויה משני חלקים עם תפר, ללא תיקונים. לרשימה מפורטת של המפות מטיפוס זה וביבליוגרפיה, ראה: Sotheby's catalog: A treasured Legacy: The Michael and Judy Steinhardt Judaica Collection. NY, 2013. Item no. 302 page 456.