תלמוד בבלי - מינכן תש"ט - הש"ס של מרן רבי עובדיה יוסף מתקופת היותו רב במצרים

תלמוד בבלי - מינכן תש"ט - הש"ס של מרן רבי עובדיה יוסף מתקופת היותו רב במצרים
תלמוד בבלי – סט שלם. מינכן-היידלבורג, תש"ט [1949]. "יוצא לאור ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז".
מהדורת הש"ס הראשונה שנדפסה בשלמות אחרי השואה, על ידי רבני מחנות "שארית הפליטה" בגרמניה. שערים צבעוניים שעוצבו במיוחד לציון מאורע הדפסת הש"ס על אדמת גרמניה החרוכה, עם איורים של עיירה יהודית ושל מחנה עבודה מוקף גדרות תיל והכיתובים: "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים" ו"כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך".
בכרך מסכת ביצה שתי חתימות של רבי "עובדיה יוסף", בחלק מהכרכים הגהות בודדות בכתב ידו ומכותבים אחרים. רישומים של ישיבת "חזון עובדיה".
על פי עדותו של הראשון לציון הרב ר' יצחק יוסף, בנו של הרב עובדיה, בש"ס זה למד מרן הרב עובדיה עוד בכהונתו במצרים (היה רבה הראשי של מצרים בשנים 1947-1950) וכשחזר לארץ בשנת תשי"א הביא עמו את הש"ס, ובו הגה בביתו יומם ולילה.
הגאון רבי עובדיה יוסף (תרפ"א-תשע"ד 1920-2013), נולד בבגדאד ובגיל צעיר עלה עם הוריו לירושלים. מילדותו ניכר בשקדנותו המופלאה ובתפיסתו הגאונית והמדהימה. חיבה יתירה היתה לו אצל רבותיו, הגאון רבי עזרא עטיה ראש ישיבת "פורת יוסף" ורבותיו האחרים. כבר בגיל הבחרות החל לחבר ספרים ולהרביץ תורה ברבים. בהוראת רבותיו נסע לכהן במצרים ברבנות ונהג שם את רבנותו ברמה, למרות שהיה אברך צעיר פחות מגיל 30. היה זה ערב הקמת המדינה, ובאווירה שנוצרה סבל רבות מחשדות הבולשת המצרית שעקבו אחריו והצרו את צעדיו. (מסופר, כי פעם בנו הגדול רבי יעקב זצ"ל, כשהיה תינוק כבן שנתיים, נטל ספרים מספריית אביו, שיחק בהם במרפסת כשהוא קורע דפים ומשליכם לרחוב. שוטרי הבולשת שראו דפים כתובים עברית נזרקים מן הבית, חשדו כי הם תשדורות ריגול ל"אויב הציוני", ועיכבו את הרב לחקירה. בהיכנסם לבית שאלוהו השוטרים היכן הנשק שלך, והרב השיבם בנועם, ספרי הרבים הם נשקי וקסת הדיו בה אני כותב את לימודי הדת היא התחמושת שלי).
כשחזר לארץ בשנת תשי"א כיהן ברבנות בפתח תקוה. נשא דרשות ושיעורים בירושלים וברחבי הארץ. אז החל גם בפרסום החלקים הראשונים מסדרת ספריו "חזון עובדיה" ו"יביע אומר". בשנת תשי"ח נתמנה לחבר בית הדין בירושלים, ובתשרי תשכ"ה נתמנה לחבר בית הדין הרבני הגדול לצד הרב אלישיב וזקני הרבנים בדורו. בשנת תשכ"ט נתמנה לכהן כרב ראשי בתל אביב-יפו ובשנת תשל"ג מונה ל"ראשון לציון" ורב ראשי למדינת ישראל.
עם השנים הגיע למעמדו כאחד מגדולי פוסקי ההלכה בדורנו וכמנהיג רוחני בעל השפעה לא מצויה. נודע במיוחד בבקיאותו המופלאה בתורה ובפסיקתו הבהירה, אך סמכותו והשפעתו לא הצטמצמו רק בתחומי ההלכה, אלא התפרסו על פני תחומים שונים ומגוונים שנגעו ליהודי הארץ והעולם. כבר משנותיו הראשונות כדיין צעיר היה מעורה היטב בחיי העם ופעל לתיקון מצבו החומרי והדתי, עסק רבות בהרבצת תורה להמוני העם והרים את קרנם וכבודם של יהודי ארצות המזרח בישראל. החזרת עטרת יהדות ספרד ליושנה הייתה ממפעלי חייו, והתבטאה הן בתחום פסיקת ההלכה והן בתחום החברתי והפוליטי. במסגרת חזונו זה עמד בראש "מועצת חכמי התורה" וניווט והנהיג את תנועת ש"ס העולמית.
הרב עובדיה הותיר אחריו יבול ספרותי עצום, הכולל את ספריו המרכזיים: שו"ת יביע אומר (עשרה כרכים), שו"ת יחוה דעת (ששה כרכים), ספר חזון עובדיה (שמונה עשר כרכים), וספרים רבים נוספים.
נפטר בגיל 93. רבבות באו לחלוק לו כבוד אחרון והלווייתו הוגדרה כלווייה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל.
19 כרכים. 39 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בחלק מהכרכים דפים קרועים או מנותקים. בשני כרכים השערים המצוירים קרועים וחסרים. בכרך אחד קרעים רבים בשערים ובדפים ראשונים. כריכות מקוריות, פגומות.
מצורף מכתב אישור מהגאון רבי יצחק יוסף, בנו של הרב עובדיה, ה"ראשון לציון" והרב הראשי לישראל, המעיד כי אביו הביא ש"ס זה ממצרים ולמד בו, וכן מאשר את מכירת הש"ס.