מכירה פומבית 69 חלק א'
פריטים נדירים ומיוחדים
3.12.19
(הזמן המקומי שלך)
ישראל
קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים
התצוגה והמכירה תתקיימנה במשרדנו , רחוב רמב"ן 8, ירושלים
המכירה הסתיימה
|
פריט 78:
תקוני הזהר – זיטומיר, תרכ"ג – הגהות בכתב ידו של המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
1,000
הערכה:
$3000-5000
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
תקוני הזהר – זיטומיר, תרכ"ג – הגהות בכתב ידו של המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ
ספר תקוני הזהר. זיטומיר, תרכ"ג 1863. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא.
בראש הספר הסכמת האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל (מחותנו של רבי יהושע העשיל), המדבר בשבח המדפיסים ובשבח הוצאה זו הנעשית בהידור ובהגהת טעויות "כפי אשר זכו מאבותיהם הקדושים ומעשה אבותיהם בידיהם". ההסכמה מסתיימת בברכת "אורך ימים ושנים טובים, וייטיב ה' להם בגו"ר [בגשמיות ורוחניות] בבני חיי ומזוני רויחא, אכי"ר".
העותק שלפנינו היה שייך למקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ, אשר עיטר את גליונותיו בהגהות קבליות ארוכות. ההגהות כתובות בכתב-ידו האופייני, בכתיבה רהוטה ובכתיבה מרובעת, ורבות מהן חתומות בשמו. בהגהותיו מביא פירושים ממקורות קבליים שונים, בהם: ספר הזהר, כתבי האר"י, הרמ"ק והרמ"ז, ומגדולי החסידות. בחלק מההגהות מובאים פירושים ורעיונות ששמע מפי מקובלים שונים, ביניהם בעל הסולם, רבי משה יאיר וינשטוק, רבי יוסף וינשטוק ועוד. בדף קכ/1 הגהה המתחילה: "כתבתי פעם להרב המקובל בנש"ק ר' משה יאיר ווינשטאק שליט"א...", וחותם בסוף ההגהה את שמו: "יודא זאב לעבאוויטש". בהגהות אחרות חותם: "יודא זאב", "יודא זאב בן גלדה" ו"יז"ל" [=יהודה זאב ליבוביץ].
רישום בעפרון בדף השער: "ר' יוסף וויינשטאק".
המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ (תרפ"ב-תש"ע), תלמיד "בעל הסולם", ומצדיקי הדור הנסתרים. גאון מופלא בתורה, בנגלה ובנסתר. מכּתביו נדפסו הספרים: "קול יהודה בעל הכתבים", "וזאת ליהודה", "יזל מים מדליו", "אור לוי זיו יהודה", ועוד. נולד בעיירה סאטמר, למד אצל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר ואצל רבי יהודה רוזנר אב"ד סעקעלהיד בעל "אמרי יהודה". עלה ארצה לאחר שניצל ממחנות השמדה באירופה, ובעצת החזו"א עבד בלילות בסלילת כבישים והתגורר לבדו בחדר בודד בעיר תל אביב. בארץ הצטרף לחבורת המקובלים תלמידי האדמו"ר רבי יהודה ליב אשלג "בעל הסולם", רבי יהודה צבי ברנדויין, רבי משה יאיר וינשטוק ורבי יוסף וינשטוק. בניגוד אליהם, נותר אלמוני במשך שנים רבות, אך עמד בקשרים הדוקים עם גדולי הדור, רבנים ואדמו"רים, כגון האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג, ועוד. אלה העריכוהו מאד והיו שהחשיבוהו כאחד מל"ו הצדיקים הנסתרים. שנים רבות הצליח להסתיר את גדולתו, אך בשנותיו האחרונות לאחר שעבר להתגורר אצל מקורביו בבני ברק, התפרסמו סביבו סיפורי מופתים רבים ורבים שיחרו לפתחו לברכה וישועה.
[2], קפב דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. נזקי עש בדף השער ובדפים נוספים. דפים ראשונים מנותקים. קרעים ופגמים קלים במספר דפים. ללא כריכה.
בראש הספר הסכמת האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל (מחותנו של רבי יהושע העשיל), המדבר בשבח המדפיסים ובשבח הוצאה זו הנעשית בהידור ובהגהת טעויות "כפי אשר זכו מאבותיהם הקדושים ומעשה אבותיהם בידיהם". ההסכמה מסתיימת בברכת "אורך ימים ושנים טובים, וייטיב ה' להם בגו"ר [בגשמיות ורוחניות] בבני חיי ומזוני רויחא, אכי"ר".
העותק שלפנינו היה שייך למקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ, אשר עיטר את גליונותיו בהגהות קבליות ארוכות. ההגהות כתובות בכתב-ידו האופייני, בכתיבה רהוטה ובכתיבה מרובעת, ורבות מהן חתומות בשמו. בהגהותיו מביא פירושים ממקורות קבליים שונים, בהם: ספר הזהר, כתבי האר"י, הרמ"ק והרמ"ז, ומגדולי החסידות. בחלק מההגהות מובאים פירושים ורעיונות ששמע מפי מקובלים שונים, ביניהם בעל הסולם, רבי משה יאיר וינשטוק, רבי יוסף וינשטוק ועוד. בדף קכ/1 הגהה המתחילה: "כתבתי פעם להרב המקובל בנש"ק ר' משה יאיר ווינשטאק שליט"א...", וחותם בסוף ההגהה את שמו: "יודא זאב לעבאוויטש". בהגהות אחרות חותם: "יודא זאב", "יודא זאב בן גלדה" ו"יז"ל" [=יהודה זאב ליבוביץ].
רישום בעפרון בדף השער: "ר' יוסף וויינשטאק".
המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ (תרפ"ב-תש"ע), תלמיד "בעל הסולם", ומצדיקי הדור הנסתרים. גאון מופלא בתורה, בנגלה ובנסתר. מכּתביו נדפסו הספרים: "קול יהודה בעל הכתבים", "וזאת ליהודה", "יזל מים מדליו", "אור לוי זיו יהודה", ועוד. נולד בעיירה סאטמר, למד אצל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר ואצל רבי יהודה רוזנר אב"ד סעקעלהיד בעל "אמרי יהודה". עלה ארצה לאחר שניצל ממחנות השמדה באירופה, ובעצת החזו"א עבד בלילות בסלילת כבישים והתגורר לבדו בחדר בודד בעיר תל אביב. בארץ הצטרף לחבורת המקובלים תלמידי האדמו"ר רבי יהודה ליב אשלג "בעל הסולם", רבי יהודה צבי ברנדויין, רבי משה יאיר וינשטוק ורבי יוסף וינשטוק. בניגוד אליהם, נותר אלמוני במשך שנים רבות, אך עמד בקשרים הדוקים עם גדולי הדור, רבנים ואדמו"רים, כגון האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג, ועוד. אלה העריכוהו מאד והיו שהחשיבוהו כאחד מל"ו הצדיקים הנסתרים. שנים רבות הצליח להסתיר את גדולתו, אך בשנותיו האחרונות לאחר שעבר להתגורר אצל מקורביו בבני ברק, התפרסמו סביבו סיפורי מופתים רבים ורבים שיחרו לפתחו לברכה וישועה.
[2], קפב דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. נזקי עש בדף השער ובדפים נוספים. דפים ראשונים מנותקים. קרעים ופגמים קלים במספר דפים. ללא כריכה.
