|
פריט 227:
"אין פייערדיקן דויער", מאסף לשירה מהפכנית – קייב, 1921 – עטיפה בעיצוב יוסף צ'ייקוב
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $500
מחיר פתיחה:
$
300
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
"אין פייערדיקן דויער", מאסף לשירה מהפכנית – קייב, 1921 – עטיפה בעיצוב יוסף צ'ייקוב
אין פייערדיקן דויער, זאמלונג פון רעוואלוציאנערער ליריק אין דער נייער יידישער דיכטונג [בתקופה הבוערת, מאסף ליריקה מהפכנית בשירת היידיש החדשה], בעריכת ע. קארמאן [עזרא קורמן]. הוצאת "מלוכע-פארלאג", קייב, תרפ"א (1921). יידיש. עטיפה בעיצוב יוסף צ'ייקוב.
מאסף לשירה מהפכנית ביידיש הכולל יצירות מאת פרץ מרקיש, לייב קוויטקו, משה קולבק, משה ברודרזון, קדיה מולודובסקי ואחרים. שמו של המאסף לקוח ממחזור השירים הפותח אותו – "אין פייערדיקן דויער" מאת דוד הופשטיין. עטיפת החוברת עוצבה בידי יוסף צ'ייקוב.
63, [1] עמ', 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מספר גיליונות לא חתוכים. כתמי רטיבות וכתמי חלודה. קמטים. שני דפים מנותקים. נקבים קטנים בעטיפה ובפינה התחתונה של כל אחד מהדפים. כתמים רבים ופגמים קלים בעטיפה. העטיפה רופפת.
---------------------------------------------------------------------------------
יוסף מויסביץ צ'ייקוב (1888-1979; יידיש: טשאיקאוו, נכתב גם Chaikov או Tchaikov) – פסל, אמן גרפי, צייר, מורה ותיאורטיקן יהודי יליד קייב.
צ'ייקוב למד בפריז בשנים 1910-1914 ואף השתתף בתערוכת "סלון הסתיו" הפריזאית בשנת 1913. לאחר מלחמת העולם הראשונה נמנה עם מייסדי אגודת "קולטור-ליגע" בקייב, לימד שיעורי פיסול, עסק באיור ספרים – בעיקר ספרי ילדים – ובשנים שלאחר המהפכה, גם בעיצוב שלטים וכרזות תעמולה. בשנת 1921 פרסם בקייב את מאמרו "סקולפטור" בהוצאת "מלוכע פארלאג" (ראו פריט 224), הנחשב לחיבור הראשון ביידיש שעניינו אמנות הפיסול, ומתמקד בפיסול של האוונגרד הרוסי על זרמיו השונים, ובחלקו של הפסל והצייר היהודי בזרמים החדשים באמנות. בין השנים 1923-1930 לימד במוסקבה פיסול קוביסטי ברוח הפוטוריזם הרוסי, ב"וְחוּטֶמָא"ס" (Vkhutemas) – "סדנאות לטכניקה ולאמנות גבוהה" (לצדם של אלכסנדר רודצ'נקו ואל ליסיצקי), ואף נתמנה לראש איגוד הפסלים הרוסיים.
במהלך עשרות השנים הבאות המשיך צ'ייקוב ליצור במגוון חומרים ובמגוון סגנונות אמנותיים, ועבודתו התרחקה מהסגנון שאפיין אותה בתחילת דרכו. החוברות והספרים שלפניכם, שנדפסו בין השנים 1919-1923, מייצגים כולם את חלקו בקונסטרוקטיביזם ובתנועת האוונגרד הרוסי, ומתעדים, למעשה, את יצירתו המוקדמת כאמן וכפסל קובו-פוטוריסטי. גם רוח התקופה ומאורעותיה ההיסטוריים – הפרעות, המלחמה והמהפכה – באים לידי ביטוי באיורים ובעיצוב כריכות ושערי הספרים (ראו, למשל, פריטים 227, 229, 231, 232), אך יחד עמה גם רוח החדשנות והתקווה, שאותה מבטאת, למשל, הדמות המופיעה על עטיפת כתב העת "באגינען" (יידיש: "שחר", "השכמה" או "התחלה" – ראו פריט 225), התוקעת בשופר על רקע השמש הזורחת, גופה זקוף, שרירי, מצביע ופונה מזרחה, ופניה חצויים, ישנים וחדשים גם יחד.
אין פייערדיקן דויער, זאמלונג פון רעוואלוציאנערער ליריק אין דער נייער יידישער דיכטונג [בתקופה הבוערת, מאסף ליריקה מהפכנית בשירת היידיש החדשה], בעריכת ע. קארמאן [עזרא קורמן]. הוצאת "מלוכע-פארלאג", קייב, תרפ"א (1921). יידיש. עטיפה בעיצוב יוסף צ'ייקוב.
מאסף לשירה מהפכנית ביידיש הכולל יצירות מאת פרץ מרקיש, לייב קוויטקו, משה קולבק, משה ברודרזון, קדיה מולודובסקי ואחרים. שמו של המאסף לקוח ממחזור השירים הפותח אותו – "אין פייערדיקן דויער" מאת דוד הופשטיין. עטיפת החוברת עוצבה בידי יוסף צ'ייקוב.
63, [1] עמ', 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מספר גיליונות לא חתוכים. כתמי רטיבות וכתמי חלודה. קמטים. שני דפים מנותקים. נקבים קטנים בעטיפה ובפינה התחתונה של כל אחד מהדפים. כתמים רבים ופגמים קלים בעטיפה. העטיפה רופפת.
---------------------------------------------------------------------------------
יוסף מויסביץ צ'ייקוב (1888-1979; יידיש: טשאיקאוו, נכתב גם Chaikov או Tchaikov) – פסל, אמן גרפי, צייר, מורה ותיאורטיקן יהודי יליד קייב.
צ'ייקוב למד בפריז בשנים 1910-1914 ואף השתתף בתערוכת "סלון הסתיו" הפריזאית בשנת 1913. לאחר מלחמת העולם הראשונה נמנה עם מייסדי אגודת "קולטור-ליגע" בקייב, לימד שיעורי פיסול, עסק באיור ספרים – בעיקר ספרי ילדים – ובשנים שלאחר המהפכה, גם בעיצוב שלטים וכרזות תעמולה. בשנת 1921 פרסם בקייב את מאמרו "סקולפטור" בהוצאת "מלוכע פארלאג" (ראו פריט 224), הנחשב לחיבור הראשון ביידיש שעניינו אמנות הפיסול, ומתמקד בפיסול של האוונגרד הרוסי על זרמיו השונים, ובחלקו של הפסל והצייר היהודי בזרמים החדשים באמנות. בין השנים 1923-1930 לימד במוסקבה פיסול קוביסטי ברוח הפוטוריזם הרוסי, ב"וְחוּטֶמָא"ס" (Vkhutemas) – "סדנאות לטכניקה ולאמנות גבוהה" (לצדם של אלכסנדר רודצ'נקו ואל ליסיצקי), ואף נתמנה לראש איגוד הפסלים הרוסיים.
במהלך עשרות השנים הבאות המשיך צ'ייקוב ליצור במגוון חומרים ובמגוון סגנונות אמנותיים, ועבודתו התרחקה מהסגנון שאפיין אותה בתחילת דרכו. החוברות והספרים שלפניכם, שנדפסו בין השנים 1919-1923, מייצגים כולם את חלקו בקונסטרוקטיביזם ובתנועת האוונגרד הרוסי, ומתעדים, למעשה, את יצירתו המוקדמת כאמן וכפסל קובו-פוטוריסטי. גם רוח התקופה ומאורעותיה ההיסטוריים – הפרעות, המלחמה והמהפכה – באים לידי ביטוי באיורים ובעיצוב כריכות ושערי הספרים (ראו, למשל, פריטים 227, 229, 231, 232), אך יחד עמה גם רוח החדשנות והתקווה, שאותה מבטאת, למשל, הדמות המופיעה על עטיפת כתב העת "באגינען" (יידיש: "שחר", "השכמה" או "התחלה" – ראו פריט 225), התוקעת בשופר על רקע השמש הזורחת, גופה זקוף, שרירי, מצביע ופונה מזרחה, ופניה חצויים, ישנים וחדשים גם יחד.
תפריט נגישות
