מכירה פומבית 118
חלק ב'. ספרי קודש, קבלה וחסידות, כתבי יד ומכתבי רבנים. חפצי צדיקים סגולות וקמיעות
Winner'S
צור קשר עם בית המכירות
17.12.19
מרכז שטנר 3 קומה א' גבעת שאול ירושלים, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 96:
סט [3 כרכים] חסדי דוד. ליוורנו-ירושלם, תקל"ו-תר"ן [1776- 1890]. מהדורה ראשונה
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
480
הערכה :
$600 - $700
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
סט [3 כרכים] חסדי דוד. ליוורנו-ירושלם, תקל"ו-תר"ן [1776- 1890]. מהדורה ראשונה
חסדי דוד, פירוש נרחב, היסודי והראשון על התוספתא. מאת רבי דוד פארדו.
סט חשוב של פירוש מקיף על התוספתא. הפירוש חסדי דוד שנדפס בשולי התוספתא במהדורות הש"ס המצויות, הוא קיצור מהפירוש שלפנינו. שני החלקים הראשונים נדפסו בליוורנו בחיי המחבר והחלק השלישי נדפס בירושלים כמאה שנה אחרי פטירתו. בחלק הראשון הסכמת מהרי"ט אלגאזי, והסכמת החיד"א שהיה לימים מחותנו, ועוד הסכמות.
רבי דוד פארדו [תע"ח-תק"ן], נולד בוונציה. כיהן כרבה של איספאלטרו ולאחר מכן של סראייבו וכן כיהן כממלא מקום הרב הראשי של יהודי בלגרד. בשנת תקל"ה נסע לליוורנו, לצורך הדפסת אחד מספריו, ופגש בה את החיד"א ששהה בה בשליחות כולל חברון. הוא התחבר אליו ועסק עמו בתלמוד והלכה, ולימים, בשנת תקמ"ד נישא בנו הצעיר, רבי אברהם, לשמחה, בתו של החיד"א. בזמן שהותו בליוורנו פגש גם את המהרי"ט אלגאזי ורבי יעקב חזן, שהעניקו לו הסכמה לספרו. לאחר עלותו לארץ הקודש הוזמן לכהן כחבר בבית הדין של המהרי"ט אלגאזי. ועמד בראש ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה בירושלים. חיבר את הספרים: חסדי דוד, משכיל לדוד, שושנים לדוד, מכתם לדוד, למנצח לדוד, מזמור לדוד וחוקת הפסח. רבי דוד פארדו הניח אחריו שלושה בנים: רבי יעקב פארדו, רבה הראשי של ראגוסה, רבי יצחק פארדו שמילא את מקומו בסראייבו ומחבר ספר "תועפות ראם", ורבי אברהם פארדו. נכדו דוד חיים בן אברהם פינטו כיהן בראשית המאה ה-19 כרב הראשי של יהודי בלגרד. צאצא נוסף, רבי משה פארדו כיהן כדיין בירושלים וכרבה הראשי של אלכסנדריה.
חלק א. ליוורנו, תקל"ו-תקל"ז. ד, קסז דף. 35 ס"מ.
חלק ב. ליוורנו, תק"ן. [2], קג [צ"ל קז] דף. כ 34 ס"מ.
חלק ג. ירושלם, תר"ן. [1] קמו דף. כ 35 ס"מ.
סטפנסקי, ספרי יסוד 106; מצב כללי טוב. חותמות וחתימות רבניות.
סט חשוב של פירוש מקיף על התוספתא. הפירוש חסדי דוד שנדפס בשולי התוספתא במהדורות הש"ס המצויות, הוא קיצור מהפירוש שלפנינו. שני החלקים הראשונים נדפסו בליוורנו בחיי המחבר והחלק השלישי נדפס בירושלים כמאה שנה אחרי פטירתו. בחלק הראשון הסכמת מהרי"ט אלגאזי, והסכמת החיד"א שהיה לימים מחותנו, ועוד הסכמות.
רבי דוד פארדו [תע"ח-תק"ן], נולד בוונציה. כיהן כרבה של איספאלטרו ולאחר מכן של סראייבו וכן כיהן כממלא מקום הרב הראשי של יהודי בלגרד. בשנת תקל"ה נסע לליוורנו, לצורך הדפסת אחד מספריו, ופגש בה את החיד"א ששהה בה בשליחות כולל חברון. הוא התחבר אליו ועסק עמו בתלמוד והלכה, ולימים, בשנת תקמ"ד נישא בנו הצעיר, רבי אברהם, לשמחה, בתו של החיד"א. בזמן שהותו בליוורנו פגש גם את המהרי"ט אלגאזי ורבי יעקב חזן, שהעניקו לו הסכמה לספרו. לאחר עלותו לארץ הקודש הוזמן לכהן כחבר בבית הדין של המהרי"ט אלגאזי. ועמד בראש ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה בירושלים. חיבר את הספרים: חסדי דוד, משכיל לדוד, שושנים לדוד, מכתם לדוד, למנצח לדוד, מזמור לדוד וחוקת הפסח. רבי דוד פארדו הניח אחריו שלושה בנים: רבי יעקב פארדו, רבה הראשי של ראגוסה, רבי יצחק פארדו שמילא את מקומו בסראייבו ומחבר ספר "תועפות ראם", ורבי אברהם פארדו. נכדו דוד חיים בן אברהם פינטו כיהן בראשית המאה ה-19 כרב הראשי של יהודי בלגרד. צאצא נוסף, רבי משה פארדו כיהן כדיין בירושלים וכרבה הראשי של אלכסנדריה.
חלק א. ליוורנו, תקל"ו-תקל"ז. ד, קסז דף. 35 ס"מ.
חלק ב. ליוורנו, תק"ן. [2], קג [צ"ל קז] דף. כ 34 ס"מ.
חלק ג. ירושלם, תר"ן. [1] קמו דף. כ 35 ס"מ.
סטפנסקי, ספרי יסוד 106; מצב כללי טוב. חותמות וחתימות רבניות.
תפריט נגישות
